שיטת האימון האישי הולכת ותופסת תאוצה ברחבי העולם משום שכמוה כמנוף להתפתחות אישית ומקצועית. אנשים רוצים קאוצ'ינג כי זה הוא אמצעי אופטימי ומעשי ליצירת עתיד טוב יותר, ולעשיית סדר בחיינו. האימון האישי מאפשר לנו להיות המנהיגים של עצמנו - כדי שנוכל ליהנות מחיים משמעותיים ומספקים יותר.
ובכן, כדאי שתדעו שאתם לא לבד!
כולנו מוצאים לפעמים את עצמנו טרודים בשאלות, מרגישים ספקות לגבי מקומנו בעבודה, במשפחה, במערכות יחסים ובכלל – בחיים. כולנו זקוקים מעת לעת לדחיפה קטנה, למנת עידוד יחד עם מילה טובה, למישהו שיהיה שם כל כולו בשבילנו, יקשיב לנו ויכיר בערך שלנו - ומכאן הכול אפשרי.
תהליך האימון האישי מתאים לכל מי שמתמודד עם שאלות כאלה כי הוא נותן מענה מעשי למצבי חיים שונים בעיתות לחץ, משבר, שינוי או קושי.
לכל אחד יש חזון אישי שמאגד בתוכו מכלול של רצונות, משאלות והעדפות שאנחנו שואפים לממש בחיינו האישיים (משפחה, חברים, קהילה), או בחיינו המקצועיים (קריירה, יזמות, השפעה). אנחנו גם מאמצים לעצמנו סולם של ערכים אישיים שמשפיעים על חיינו, על הרגשות, המחשבות והתגובות שלנו באופן מודע ובלתי מודע.
האימון האישי (Coaching) מאתגר את המתאמן ליצור איזון בין הרצוי למצוי, בין החזון והערכים האישיים החשובים לו, לבין המתרחש בחייו בפועל. ההקלה והסיפוק הגדול שחוו מתאמנים רבים שליוויתי, יחד עם שביעות הרצון שביטאו במילות הסיכום, יכולים להמחיש את חשיבות האיזון ותרומתו לרווחה האישית שלנו.
מאידך, פער גדול מדי בין הרצוי למצוי גורם לקונפליקט שמעורר בנו אי שקט, חוסר שביעות רצון, מתח, תסכול ואכזבה.
כמאמנת אישית אני מאפשרת למתאמן לדבר ולהקשיב לעצמו – בנוכחותי. כשאנחנו מדברים בקול רם אנחנו מצליחים לפגוש את עצמנו ולהקשיב לקול הפנימי שלנו. הדיבור בקול רם בנוכחות אדם אחר גורם לנו להיות יותר מחויבים לעצמנו ולהבין שזה הזמן לעשות משהו, לצאת לדרך, לעבור ממילים למעשים.
אימון אישי או בשמו הלועזי קאוצ'ינג (Coaching) הוא מסע להעצמה אישית, שנועד להניע את המתאמן להיטיב עם עצמו על ידי מתן ביטוי מעשי לכל ההעדפות והכישורים האישיים שלו.
תהליך האימון מזמין אותנו להכיר ולתת ביטוי לרצונות וליכולות שלנו.
הוא מטעין אותנו בכוחות שממריצים אותנו לממש הלכה למעשה את מה שאנחנו באמת רוצים ומבקשים עבור עצמנו.
בתחילת כל תהליך של אימון אישי אנחנו עושים "מיפוי" של כישורים, עוצמות, העדפות, ערכים ומשאלות של המתאמן. מנסים לזהות מה הדברים החשובים לו בחייו: מה רצונו, מה ה"חזון" שלו ומי הוא רוצה להיות. לאחר מכן מגבשים איתו תכנית אופרטיבית המתרגמת את ה"חזון הגדול" שלו לשרשרת של פעולות "קטנות". פעולות אלה הן "אבני הדרך" שעשויות לקדם אותו בהדרגה לקראת מימוש רצונו.
בשלב הבא מרחב האימון הופך למעין "מגרש אימונים": המתאמן מתחיל לבצע הלכה למעשה פעולות שאותן הוא בוחר ליישם בטווח הזמן שבין פגישה לפגישה, בעוד שפגישות האימון עצמן מאפשרות לו לעשות "מאזן" - לשתף, להתלבט, להתייעץ, לקבל משוב, להפיק לקחים, וכ"ו.
הנחת היסוד באימון אישי אכן דומה מאד לזו שבאימון הגופני: בשני התחומים מניחים שעצם התרגול משפר בהדרגה את רמת התפקוד, ומגביר את הסיכוי לצבור הישגים וחוויות הצלחה. השיפור בתפקוד וחוויות ההצלחה מעוררים בנו סיפוק, מקדמים מאד את הדימוי העצמי ואת תחושת המסוגלות שלנו, ולרוב הם גם מדרבנים אותנו להמשיך ולהשקיע.
אז כן: בהחלט יש דמיון בין הנחות היסוד של שני התחומים, אלא שבתהליך אימון אישי מנסים לפתח ולמתוח שרירים רדומים אחרים, כמו ניהול עצמי, התפתחות אישית ומקצועית, מימוש יעדים, קבלת החלטות, התמודדות עם מצבי קושי, לחץ וקונפליקט, הסתגלות לשינויים ומעברים, מערכות יחסים, דפוסי תקשורת, ניהול זמן, ועוד.
ראשית – הכל יחסי וסובייקטיבי. מה שקשה לי - יכול להיות קטן עליך, ולהיפך.
ושנית, למיטב ידיעתי עדיין לא המציאו גלולת פלא שתאפשר לנו לממש שאיפות בלי להתאמץ, או מבלי להתמודד עם קשיים ומכשולים. קשיים הם חלק בלתי נפרד ממסע החיים, והם מלווים אותנו משחר ילדותינו.
העניין הוא שכאשר היינו ילדים, וניסינו למשל לעמוד, ללכת או לעלות במדרגות בכוחות עצמנו, קבלנו אין ספור מכות, נפלנו שוב ושוב, ולעיתים גם נחבלנו. ובכל זאת, לרובנו הייתה אז נחישות מופלאה לממש את רצוננו. ראינו בזה אתגר התפתחותי ולא "קושי". היה בנו דחף טבעי לקום ולהזדקף בכל פעם מחדש - למרות, ואולי בגלל הקושי והמאמץ שנדרש מאיתנו.
התשוקה והרצון הברור "לכבוש את היעד" ויהי מה, יחד עם האמונה הפשוטה בכוחות שלנו, עודדו את רוחנו ועזרו לנו להתגבר על החשש מפני עוד מכות ונפילות. ידענו למחול לעצמנו על שגיאות, העזנו לקום ולנסות שוב ושוב, ובסופו של דבר גם להביט אל עצמנו בחיוך ניצחון שעה שהצלחנו לעמוד באתגר - ולו לרגע קט.
תהליך האימון האישי נועד להצית בנו מחדש את הדחף הזה, ואת האמונה בכוחות שלנו - מבלי להתעלם מחולשות וקשיים שמזמנים החיים. הוא מאתגר אותנו לגייס את כל הכוחות והמשאבים שיש לנו על מנת לפלס דרך - למרות הקשיים.
אני יכול להבין את הקשר בין הניסיון המקצועי שלך ובין העזרה שאת מציעה לילדים, למחנכים ולהורים.., אבל אני לא כל כך מבין מה הקשר שלך לאימון אישי... -
שאלה טובה שהעסיקה אותי במהלך כל תקופת הלימודים במסלול האימון האישי.
בסופו של דבר אפשר לומר שבעזרת המתאמנים הרבים שליוויתי גברה מאד המודעות שלי למכנה המשותף בין כל התחומים הללו, ולמכנה הזה אני קוראת שוויון אנושי.
אתה צודק. אני אסביר.
הודות למתאמנים ולמודרכים שליוויתי הבנתי שני דברים מאד משמעותיים:
ראשית, למדתי שכולנו זקוקים לאותה "סביבה מזינה" עם אותם "תנאי גדילה" שמזוהים כל כך עם ה"חינוך המיוחד". למשל, האם הילד ה"רגיל" או אנחנו המבוגרים לא מייחלים לאשראי, לאמון, לקבלה בלא תנאי, לעידוד ולהכרה במאמצים שלנו ממש כמו הילד עם "הצרכים המיוחדים"? האם לא כולנו זקוקים לקשר אישי מיטיב, לאוזן קשבת או ל"מחנה אימונים" בו נוכל ללמוד תוך ניסוי וטעייה על מנת לרכוש מיומנויות והרגלים חדשים? האם לא כולנו מפרקים את המשימות ה"גדולות" שמזמנים לנו החיים לתתי משימות קטנות, שאותן מתחילים לבצע ב"צעדים קטנים" - שלב אחר שלב?
אפשר להמשיך ולמצוא דמיון עצום בין אותו "מרחב מוגן" שלמדנו לספק כדבר מובן מאליו לילדים עם ה"צרכים המיוחדים", לבין הסביבה הנחוצה בעצם לכולנו – ילדים ומבוגרים כאחד. מרתק לגלות שהתנאים הללו הם עקרונות משותפים למגוון תחומים, כמו - אימון אישי, פסיכולוגיה חיובית, הדרכת הורים, ייעוץ חינוכי, טיפול קצר מועד, ועוד.
הדבר השני שהתבהר לי הודות להכשרה באימון אישי הוא שבפועל, כאמא וכמנהלת הגן הטיפולי "תפרתי" ויישמתי "תכנית אימון" להרבה מאד ילדים שליוויתי במהלך השנים, אלא שמעולם לא חשבתי שלעשייה היומיומית הזו קוראים "אימון אישי".
בסופו של דבר גיליתי שישנו קשר הדוק בין אימון לבין הורות וחינוך ילדים, כי בהכרח, כל הורה מאמן את ילדו לפחות עד הגיעו לגיל בגרות, וכל מחנך נדרש לאמן את תלמידיו על מנת שירכשו את הידע והכישורים שבאחריותו. והמאמן האישי? בדומה להורה ולמחנך - גם הוא נדרש לראות תמיד את טובת המתאמן לנגד עיניו.
שתי התובנות הללו שלובות ומשלימות זו את זו, והן עוברות כחוט השני בכל מפגש אנושי שאני מקיימת. הן מבטאות בו זמנית את הייחוד האישי של כל אחד מאיתנו, יחד עם השוויון האנושי שמאחד את כולנו. שתיהן משמשות לי "עוגן" חשוב, והן מעוררות בי השתאות גדולה.
בסיכומו של דבר אני חייבת תודה ענקית לכל ילדה וילד שהמריצו אותי למצוא עבורם "מפתח" שיתאים בדיוק בשבילם. הודות לכל אותם ילדים אני מרגישה שעומד לרשותי סוג של "מפתח רב קווי", שלרוב מסוגל להתאים את עצמו לכל אדם באשר הוא אדם.
במקרים בהם שיפוט המציאות ירוד, במצבים של הפרעות נפשיות, וכאשר ישנו קושי ביכולת העשייה - יש לפנות לגורמים רפואיים המוסמכים לטפל בקשיים אלה. יתרה מכך: במקרים בהם המאמן האישי מגלה סממנים מעין אלה מחובתו לקבל הדרכה (סופרויז'ן) על מנת לסייע למתאמן, ולהפנות אותו לטיפול שהוא זקוק לו. בסופו של דבר גם הפעם, טובת הלקוח תמיד קודמת לטובתו האישית של המטפל.
תהליך אימון אישי נמשך בממוצע בין 15 - 12 מפגשים בתדירות של אחת לשבוע, משך כל מפגש - כשעה ורבע.
ישנם מתאמנים שמבקשים להוסיף פגישות - ואפשרות זו נשקלת בהתאם לנסיבות של כל מתאמן, ובהתאם ליכולתו להגדיר מטרה קונקרטית ומעשית להמשך התהליך.
מתאמנים רבים שסיימו את תהליך האימון, מוצאים לנכון לתאם פגישות בתדירות נמוכה על מנת לשמר את התובנות שהפיקו. יש שמכנים זאת "תחנת דלק" ☺
מפגשי האימון האישי מתקיימים בקליניקה במרכז כפר סבא.
בנוסף, לאחר שלב ההכרות ובירור החזון האישי של המתאמן, ניתן לקיים פגישות אימון באמצעות הטלפון או בזום.
עלות כל מפגש היא 300 ש"ח לשעה.
"מטרת החיים שלנו היא לתת חיים למיטב שבנו" (מריאן וויליאמסון).
"אני מכירה את כרמית הן כאשת מקצוע בגנים לחינוך מיוחד והן כמאמנת אישית ובעבודתה מול ילדים בעלי קשיים שונים. נתינה ללא קץ, חום אנושי, סופר מקצועיות, יושרה, יכולת מיקוד והכוונה הם מהמעט שניתן לתאר באמצעותם את כרמית. למדתי ממנה רבות, היא מאד סייעה לי מבחינות רבות ובזכותה דברים החלו להשתנות ולנוע לכיוונים חיוביים של צמיחה והתפתחות. אישה מדהימה, צנועה ואיכותית!! ממליצה מכל הלב לכל מי שמחפשת אשת מקצוע רצינית!". (דירוג: 5 מתוך 5).
