יתרונות האימון האישי (קאוצ'ינג):
""התרחק מאנשים המזלזלים בשאיפות שלך. אנשים קטנים תמיד עושים כך. אנשים גדולים תמיד יתנו לך את ההרגשה שגם אתה מסוגל להיות גדול", (מרק טווין).
רגע: מתי בכלל אנחנו פונים לעזרה מקצועית?
נכון: לרוב אנחנו פונים לעזרה כשעלינו להתמודד עם מציאות בלתי רצויה ובלתי מוכרת לנו מניסיון קודם. מצבי לחץ וקושי, דילמות, משבר בלתי צפוי, קונפליקט בלתי פתור, אירועים חריגים, מעברים ושינויים משמעותיים הם מצבים שמפירים את היציבות והאיזון שהתרגלנו אליהם, ומעוררים בנו סערת רגשות. הפרת האיזון מאלצת אותנו לעצור ולחפש פתרונות.
"עניין לא פתור" - במונחים של תאוריית הגשטלט מניע אותנו לחשוב, להרהר ולבדוק מחדש את הדרך בה הלכנו. במידה כזו או אחרת הדימוי העצמי, הביטחון והאמון שלנו בעצמנו מתערערים גם הם.
זאת ועוד: במצבים הללו רבים מאיתנו גם מנסים לבדוק אירועים מהעבר הקרוב ו/או הרחוק כדי להפיק לקחים, ולשקול את הצעד הבא שלנו. אנחנו שואלים שאלות, כמו - איך זה קרה לי? איפה טעיתי? מדוע או כיצד הגעתי למצב הזה? ומה עכשיו, לאן להמשיך? מה כדאי לעשות?, ממה עליי להיזהר?
אלה המצבים בהם אנחנו מחפשים מישהו שיקשיב לנו, יבין ויחזק אותנו, אבל אנחנו רוצים גם מישהו שיעזור לנו "לעשות סדר בבלגן", יעזור לנו למצוא תשובות מעשיות כדי שנוכל לפתור את ה"בעיה", לעקוף את ה"מכשול" שמעכב או מפריע לנו.
אז למי לפנות ומה בכלל ההבדל בין טיפול כזה לטיפול אחר?
סביר להניח, שהמכנה המשותף בין מקצועות הטיפול השונים הוא הרצון של כל המטפלים להיטיב עם הנועץ, לעזור ולחזק את רוחו. ההבדלים בין השיטות השונות הם בהנחות היסוד שעליהן נשענות התיאוריות הטיפוליות השונות. ה"אני מאמין" שמגבש לעצמו המטפל המקצועי נסמך על הנחות יסוד של תיאוריה כזו או אחרת, וממנה הוא מגדיר את שיטות הטיפול, הכלים הרלוונטיים לשיטה, משך הטיפול, דפוס היחסים עם הנועץ, וכ"ו.
הנה כמה דוגמאות של סוגי טיפול, שכל אחד מהם צמח והתפתח מתוך תיאוריות שונות:
פסיכואנליזה וטיפול פסיכולוגי לרוב טיפול ארוך טווח שמתמקד בעברו ובעולמו הפנימי של המטופל, במצוקות או בהפרעות נפשיות.
טיפול קוגניטיבי - התנהגותי טיפול קצר יחסית לטיפול הפסיכולוגי הדינאמי, מתמקד בהכחדת הרגלים מעכבים והקניית התנהגויות חדשות.
אימון אישי תהליך קצר, תכליתי ומעשי, מתמקד בצמצום הפער בין הרצוי למצוי.
למי האימון האישי מתאים ולמי הוא לא מתאים?
האימון האישי מתאים לכל אדם בריא שמסוגל לנהל את חייו, ולבטא הוויה של – "אני יכול", "אני מוכן לפעול ולשלם מחיר על מנת להתגבר על קשיים". החלטתו של המתאמן לבחור בתהליך של אימון אישי מסמלת גם את יכולתו לפעול למען מימוש רצונו, הגם שהמונח "מתאמן" לכשעצמו (בניין התפעל!) מרמז אף הוא על העשייה הפעילה המצופה ממנו. לפיכך, החלטת המאמן אם לקבל את ה"לקוח" לאימון מושפעת מיכולתו של המתאמן לבצע פעולות מעשיות, ומהיכולת שלו להגדיר מטרה מציאותית וברת הישג.
יתרה מכך: במקרים בהם ניכר קושי ביכולת העשייה, הפרעות נפשיות או שיפוט מציאות ירוד, יש לפנות לגורמים רפואיים המוסמכים לטפל בקשיים אלה. במקרים בהם המאמן האישי מגלה אצל המתאמן סממנים מעין אלה, עליו להפנות אותו לתחום הטיפול שהוא זקוק לו. בסופו של דבר, גם בהקשר זה, מחובתו של כל מטפל להעדיף את טובת הלקוח על פני טובתו האישית!
ואחרי שהחלטנו שאימון אישי מתאים לנו?
אם הגענו למסקנה שזו העזרה שאנחנו רוצים, אנחנו יוצאים לחפש את המאמן שאיתו נרגיש בנוח, שייתן לנו ביטחון וישכנע אותנו שאכן יש בכוחו לעזור לנו.
בהקשר זה, כדאי לדעת, שגם בתוך תחום האימון ישנן מספר גישות אימוניות שנבדלות זו מזו בגישה ובתפיסת העולם שמנחה אותן. כך למשל, ניתן להבחין בין אימון אישי בגישה פסיכולוגית, בה המאמן משתמש בשפה פסיכולוגית, והתהליך מאופיין בגישה רגשית - טיפולית, לבין גישה תוצאתית בה המאמן ממוקד בעיקר בתוצאות מדידות, בהצבת מטרות, בתכנון ובביצוע קפדני של משימות ומטלות אופרטיביות.
ותכלס, מה עושים באימון?
המיקוד של המאמן ב"מעגל השפע", בעוצמות ובתשוקות של המתאמן, בד בבד עם תרגום המונחים המבטאים רגשות למונחים המבטאים עשייה, מהווים שני עקרונות מרכזיים בברית הטיפולית הנרקמת בין המאמן האישי לבין המתאמן.
תהליך האימון האישי כולל שישה שלבים:
- חשיפת החזון האישי של המתאמן
- הבהרת הערכים האישיים
- הגדרת מטרה אימונית, מציאותית וברת ביצוע
- בניית תכנית עבודה ליישום המטרה
- יציאה לפעולה הדרגתית
- מעקב אחר הביצוע
למה כדאי ומה טוב באימון אישי?
אז מה בעצם נקבל בעזרת המאמן האישי? הרי בשביל זה "התכנסנו כאן". כבר שכרנו שירות של "מומחה", ואפילו ערכנו איתו סוג של "ברית טיפולית".
הנה כמה דברים שאפשר להפיק בעזרת אימון אישי:
- תהליך האימון שממוקד ב"מעגל השפע" של המתאמן מרחיב ומעמיק מאד את המודעות העצמית שלו לערכים, לכישורים ולמשאבים האישיים שלו, ובה בעת הוא מקדם את תחושת המסוגלות, הדימוי והביטחון העצמי שהיו ירודים לפני תהליך האימון.
- ההתנסות בתקשורת המבוססת על קשב פעיל וכבוד הדדי מהווה מודל שיכול לשפר את דפוסי התקשורת של המתאמן עם עצמו ועם הסובבים אותו.
- המסר לפיו המאמן והמתאמן הם שווי ערך, המאמן לגמרי ב"גובה העיניים" של המתאמן, האווירה הרגועה, יחסי הקירבה והקשר האישי, כל אלה יחד מייצרים חוויה מעצימה, מאתגרת ומעוררת השראה.
- צמצום הפער בין הרצוי למצוי גורם למתאמן לחוות שינוי משמעותי, שמקדם מאד את שביעות הרצון שלו מעצמו, מחייו וממה שקורה לו. ההתקדמות לקראת מימוש השאיפות והיעדים הרצויים לו מבחינה אישית, מקצועית ובין – אישית נותנת לו סיפוק והנאה.
- הכרת "ספר החוקים האישי" של המתאמן, יחד עם הבדיקה המחודשת של אמונות והנחות היסוד של המתאמן, מרחיבים את חופש הבחירה שלו. היכולת לקבוע סדר עדיפויות חדש ביחס להנחות השונות פותחת צוהר לשינוי גם בהרגלים "אוטומטיים" שמשפיעים על חייו.
- הצלחתו של המתאמן לפתור את ה"בעיה", ולהתמודד עם המצב שבגינו פנה לאימון, מהווה עבורו סימן חיובי שיזכיר לו את "מעגל השפע" שלו. במקרים רבים אנחנו עדים למצב בו "הצלחה גוררת הצלחה", ולפיכך הצלחת תהליך האימון עשויה לסייע לו גם בעתיד שעה שיצטרך להתמודד עם דילמות וקשיים שמזמנים החיים,
"בחיים מגיע הרגע בו לא נותר לנו דבר לעשות - אלא לצאת לדרכנו. מגיע הזמן ללכת בעקבות החלומות שלנו, זמן להניף את מפרשי אמונתנו" (מתוך "הדולפין").
