איך לבחור מאמן או מאמנת אישית לקאוצ'ינג?
אז מי יהיה המאמן האישי שלי? ואולי עדיף מאמנת? לקשר האישי, דפוסי התקשורת והברית הטיפולית הנרקמת בין המאמן למתאמן ישנה השפעה מכרעת על התוצאות.
תהליך האימון האישי (קאוצ'ינג) ממוקד במה שיש "כאן ועכשיו": בצרכים, בהעדפות ובשאיפות האישיות של כל מתאמן. זה הוא תהליך מעשי וקצר שמטרתו ליצור הטבה ממשית בחייו של המתאמן.
נראה שלקשר האישי, לדפוסי התקשורת ולברית הטיפולית הנרקמת בין המאמן למתאמן ישנה השפעה מכרעת על תוצאות התהליך.
אם כך, נשאלת השאלה על סמך מה נחליט? כיצד נבחר מאמן או מאמנת אישית שיטיבו איתנו ומי מבין המאמנים הרבים יתאים ויענה על הצרכים האישיים שלנו?
למען האמת, אני יכולה להבין את הקושי בבחירת מאמן או מאמנת אישית. הרי לא פעם קורה לנו תהליך דומה גם כשאנחנו רוכשים מוצר או שירות של אנשי מקצוע אחרים. רבים מהמאמנים האישיים יכולים להיתפס כמאד מהימנים, אותנטיים, מקצועניים, מושכים, בעלי קריירה / השכלה / קורות חיים מרשימים וכ"ו.
אז איך בכל זאת נבחר לנו מאמן או מאמנת אישית?
הנה כמה שאלות שיכולות לעשות קצת סדר בבלגן ולברר
"מה הכי חשוב לי במאמן האישי או במאמנת האישית שלי":
- מה נעדיף: מאמן אישי או מאמנת אישית?
- באיזה טווח גילאים נעדיף שהמאמן שלנו יהיה?
- באיזה אזור גיאוגרפי נחפש אותו?
- נכון שכולנו אומרים שאנחנו מוכנים לשלם כל מחיר כדי לפתור את ה"בעיה" שלנו.. ובכל זאת כדאי שנגדיר לעצמנו את טווח המחירים שנוכל להקצות לתהליך אשר בממוצע הוא נמשך כ 15 – 12 מפגשים.
- האם הערכים והאני מאמין של המאמן רלוונטי לנו? אירועים שחווה? תפיסת עולמו?
- איזו תחומי התמחות חשוב לנו שיהיו למאמן האישי: עסקי? ניהולי? חינוכי? משימתי? טיפולי? משפחתי? אלטרנטיבי?…
- עד כמה חשובים לנו התארים האקדמיים, ההכשרה וההסמכה המקצועית של המאמן האישי? האם אנחנו מוכנים להסתפק למשל באימון אישי עם מתלמדים כדי לחסוך עלויות? האם נסכים להתאמן אצל מישהו שלא השלים הכשרה פורמלית באימון אישי?
- עד כמה חשוב לנו הוותק וניסיון החיים של המאמן?
- איזה ערכים ותכונות אישיות חשוב לנו שיהיו למאמן? מה פחות חשוב ומשמעותי לנו?
- איזה דפוסי תקשורת ו"מרחב טיפולי" מתאימים לנו יותר: מאמן "חזק"? סמכותי? נוקשה? "רך"? גמיש? סובלני? קשוב? מאפשר?
- לאיזו גישה אימונית אנחנו יותר מתחברים: אימון הישגי – משימתי שממוקד בהישגים ותוצאות? אימון הממוקד בהוויה ובפן הרגשי – טיפולי? אימון רוחני? עסקי? ואולי כדאי יותר אימון שמשלב הווייה (Being) יחד עם עשייה (doing), גם רגשי – טיפולי וגם מעשי?
- האם חשוב לנו לקבל חוות דעת והמלצות על המאמן או אולי נלך פשוט עם האינטואיציה ותחושת הבטן שלנו?
- מה משדרות לנו המילים שכל מאמן כותב על עצמו? מה במסרים שלו מדבר אלינו ומושך את תשומת הלב שלנו? האם משהו בהם מרתיע? האם הגישה שלו מתאימה לתכונות ולערכים שחשובים לנו?
- בין מי למי אנחנו מתלבטים? מה משותף, מה שונה ומה מייחד כל אחד מהם? מה מייחד את השירות של כל אחד מהם?
- ואולי יש גם משהו בתמונה, במבט, בנימת הקול של המאמן או המאמנת שמדבר אלינו?
אחרי שענינו על השאלות כדאי לעשות סדר עדיפויות בקשר לדברים שהכי חשוב לנו למצוא במאמן האישי. הרשימה שנקבל עוזרת לנו להחליט מי מבין המאמנים יכול באמת להיטיב ולקדם אותנו.
כמה מילים על שיטת האימון שלי
הגישה שלי כמאמנת אישית מאופיינת בתפיסה מערכתית שמשלבת את החלק הרגשי יחד עם המעשי: אני מאמינה שחשוב לקדם את הדימוי העצמי ואת תחושת המסוגלות של כל אחד. הרבה מתאמנים פונים אליי כשהם מבולבלים ולא כל כך מעריכים את עצמם. היתכן שיהיה להם כח להתקדם, להשיג מטרות או לבצע שינוי משמעותי מבלי שיאמינו בעצמם?
השילוב בין ה – being לבין ה – doing תורם להעצמה האישית של המתאמן ובה בעת הוא מאפשר לי לראות את התמונה השלמה של חייו. כמטפלת אני נעזרת בניסיון, בידע ובארגז הכלים שרכשתי בתחום החינוך והטיפול על מנת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של כל מתאמן, להכיל ולכבד את הקצב האישי שלו. הניסיון שלי מלמד שלכל תהליך ישנו קצב הבשלה משלו ולהערכתי לא ניתן לדלג על שלבים. נראה שלא בכדי האותיות של המילה "שלב" זהות לאותיות במילה "בשל".
ברוח זו אני מאמנת נשים, גברים ומתבגרים, הורים, מחנכים וילדים בגיל הרך להתפתח, לממש את יכולותיהם ולהיות במיטבם.