חוג פיתוח יכולות: כי נחוץ טיפול מערכתי שלם ומקצועי לילד והוריו

"כאשר רואים שתדמיתו העצמית של ילד משתפרת - אפשר יהיה להבחין בשיפורים גדולים בהישגים שלו, וחשוב מכך, תראו ילד שמתחיל ליהנות מהחיים" (ויין דייר).

טיפול מערכתי שלם: מי ומדוע צריך?

הורים לילדים עם צרכים מיוחדים כמו עיכוב ואיחור התפתחותי, קשיים ולקויות למידה, נאלצים לקבל טיפול מכמה וכמה מטפלים בו זמנית, בין אם מדובר בשוק הפרטי, ובין אם מדובר בשירות הציבורי - במכוני התפתחות הילד של קופות החולים. כך למשל, חלק גדול מההורים נאלצים לגייס עזרה גם של קלינאית תקשורת, וגם של מרפאה בעיסוק, גם של תמיכה רגשית לילד, וגם של הדרכת הורים.

הפיצול בין מספר מטפלים מאלץ את ההורים להשקיע הרבה מאד זמן, משאבים וכוחות פיזיים ונפשיים. רבים מהם תוהים מדוע אין דמות מקצועית אחת, כתובת אחת שתיתן מענה כולל, תנהל את כל ה"תיק": גם תטפל בילד וגם תכוון את הוריו, או לכל הפחות תקשר בין המטפלים השונים. והרי, אין ספק שמבחינת הצרכים של הילד ומשפחתו, הדבר הטבעי והנוח ביותר היה לקבל טיפול מערכתי כולל, "סל" אחד שלם של עזרה מקצועית – במקום אחד, מבלי להתרוצץ ולהתפצל בין מספר מטפלים.

יתרה מכך: מניסיוני הממושך כגננת טיפולית בגן הטיפולי התברר בלא צל של ספק, שעזרה מערכתית ורב תחומית תורמת רבות לקידומו של הילד שפועל ומגיב כישות אחת שלמה. "חליפה" שנותנת מענה לכל תחומי ההתפתחות מאפשרת לילד להשתמש ולפתח את כל הערוצים והכישורים שלו בו זמנית – ממש כפי שקורה לו במציאות, הגם שנחסך ממנו המאמץ הכרוך בהסתגלות למספר דמויות של מטפלים.

אלא שסביר להניח, שאותם הורים שמכירים את השירות הציבורי, מהנהנים כעת בראשם ואומרים: "נכון, אבל אין דבר כזה".  

אז מה תאמרו אם אגלה לכם שיש גם יש?

בדיוק לשם כך מצאתי לנכון לפתוח את החוג לפיתוח יכולות בגיל הרך:

ההכרות הקרובה שלי עם עשרות רבות של הורים, ששיתפו אותי במצוקה ובקושי שחוו כתוצאה מהעדר מענה לצורך המתבקש הזה, יחד עם ההבנה שבסופו של דבר, בפועל, הילד מתפקד כיישות אחת שלמה, הם שסללו את הדרך לפתיחת החוג בשנת 2010, לאחר שפרשתי ממשרד החינוך.

החוג שפתחתי מרכז במקום אחד גם את הטיפול בילד בגיל הרך, וגם את ההכוונה להורים, על מנת שיוכלו להקדיש את מירב הזמן, הכוחות והמשאבים הכספיים לטובת הילד וקידומו.

כמה פרטים על חוג פיתוח יכולות בגיל הרך:

מטרת החוג לפיתוח יכולות היא לצמצם פערים. להקנות לילד כלים שיסייעו לו למצות את יכולותיו, ולקדם את תפקודו בכל תחומי ההתפתחות.

החוג מיועד לילדים בני 8 - 2 שנים, אשר על אף העובדה שהפוטנציאל שלהם נורמטיבי או על גבול הנורמה, רמת התפקוד שלהם בפועל נמוכה ממה שמצפים מבני גילם. רבים מהם מתקשים, מתנגדים או נמנעים מלהתנסות במטלות תואמות לגילם, והם זקוקים לתיווך של הוראה מקדמת ברכישת ידע והרגלים יעילים, בתרגול של מיומנויות יסוד, אסטרטגיות למידה וכישורי חיים.

החוג מקדם את תפקודו של הילד בתחומי ההתפתחות השונים כמו שפה, חשבון, תפיסה וזיכרון חזותיים, תפיסה וזיכרון שמיעתיים, מוטוריקה עדינה, הרגלי עבודה ואסטרטגיות חשיבה. בה בעת, במקביל לפיתוח היכולות בתחום הלימודי, ניתן דגש מיוחד להיבטים רגשיים וחברתיים כמו טיפוח תחושת המסוגלות והביטחון העצמי, שיפור יכולת ההתמודדות עם קושי, הפסד ותסכול, פיתוח יכולת דחיית סיפוק, הקניית יחסי קח ותן, עיבוד רגשות, כישורי שיח, ועוד.

כל אלה נועדו לאפשר לילד להצליח במטלות תואמות לגילו, ולהתמודד עם למידה אקדמית שתידרש ממנו על סף המעבר לבית הספר, ועם זאת, חשוב לציין שהחוג הוא שלב מקדים לחוג ההכנה לכיתה א.

למען הסר ספק, חשוב לציין, שהטיפול הכולל שניתן בחוג לא נועד לבטל או לזלזל חלילה בעבודה המקצועית של כל אחד מהמטפלים הפרא רפואיים, אלא לשלב בין כל התחומים יחד: לחזק את הפן הרגשי - תוך כדי חיזוק התחום השפתי ו/או המוטורי - מבלי להפריד ביניהם. יתרה מכך: האחריות האתית כוללת גם את ההכרה של המטפל ב"גבולות הגזרה" שלו. לפיכך, כן: כאשר נצפים שיבושי היגוי ו/או רגישות תחושתית באזור הפה, למשל - אני ממליצה על עזרה של קלינאית תקשורת, כאשר נדרש חיזוק בתחושה ומוטוריקה גסה - אני ממליצה לפנות למרפאה בעיסוק, וכאשר הילד מבטא מצוקה רגשית בלתי ברורה - אני מפנה לטיפול פסיכולוגי.

מה השלבים? איך זה עובד בתכלס?

התהליך מתחיל בפגישת הכרות, ראיון אישי ותיאום ציפיות בין ההורים לביני.

לאחר גיבוש הברית הטיפולית עם ההורים, אני נפגשת עם הילד, ועורכת לו אבחון דינמי שנמשך 5 – 4 מפגשים. על סמך הממצאים אני מבחינה בין תחומי החוזק לתחומי הקושי של הילד, ומגבשת עבורו תכנית התערבות אישית - בדיוק כפי שנהגתי לעשות כגננת טיפולית בשנים בהן ניהלתי את הגן הטיפולי. תכנית זו מקיפה את כל תחומי ההתפתחות, וממנה אני גוזרת יעדים אופרטיביים לפגישות הבאות.

למעשה תהליך ההקניה וקידומו של הילד מתחיל כבר בשלב ההכרות ויצירת הקשר האישי איתו: במקביל לעידוד, לתיווך ולהרגשת הביטחון שחווה הילד, הוא נחשף בהדרגה למטלות מאתגרות, שנועדו לספק לו חוויות הצלחה, ולהחזיר לו את האשראי ללמידה תוך ניסוי וטעייה. ההנאה מההצלחה, יחד עם הכלים שהוא רוכש במהלך ההתנסויות, מגבירים את המוטיבציה שלו לגייס כוחות על מנת להתמודד עם משימות שנתפסות בעיניו כ"קשות".

כעבור חודשים אחדים הילד מתחיל לבסס תחושת מסוגלות, שמשקפת את האמון שלו בעצמו. מצד אחד, הוא מתחיל להאמין ביכולתו להתמודד עם מצבי קושי, ומרשה לעצמו ליהנות מלמידה, ומצד שני הוא כבר מרשה לעצמו לבקש עזרה, ולעשות שימוש יעיל בהכוונה הממוקדת. בשלב זה הילד מבטא את מלוא הפוטנציאל שלו, והוא פנוי ללמידה מורחבת ומהנה.

מה יוצא מזה? מה התוצאות?

תוכלו ללחוץ כאן כדי לקרוא מה חוו ההורים והילדים שליוויתי במהלך השנים, ובמקביל אזכיר כאן 10 שינויים מרכזיים מהם התרגשתי בכל פעם מחדש - עם כל ילד ועם כל הורה:

1. הילדים נהנו, צברו חוויות הצלחה וקידמו מאד את תחושת המסוגלות שלהם. הם למדו לסמוך על עצמם, ובכך חל שיפור משמעותי בדימוי ובביטחון העצמי שלהם.
2. חל שיפור דרמטי במידת העצמאות והמוטיבציה של הילד להתאמץ, להתנסות במיומנויות יסוד, ולהתמודד עם מטלות מכוונות שבעבר נמנע או חשש מאד להתנסות בהן.
3. הילדים למדו להתעודד וגם לעודד את עצמם, לקבל עזרה ולמצוא פתרונות יעילים להתמודדות עם מצבי חיים המזמנים קושי, תסכול, הפסד, דחיית סיפוק, הסתגלות לשינויים ופתרון בעיות.
4. הילדים רכשו אסטרטגיות והרגלי למידה יעילים, כמו: סדר וארגון, תכנון, עבודה ברצף, סריקה שיטתית, הבחנה בין טפל לעיקר, ויסות בין גירוי לתגובה, שליטה ובקרה עצמית.
5. טווח הריכוז של הילדים גדל בהדרגה. הם למדו למקד קשב וחשיבה, להתמיד בפעילות לאורך זמן, ולסיים מטלות שהתחילו.
6. יכולת ההבנה וההבעה השפתית של הילדים התפתחה מאד: הם רכשו מודעות לצורכי המאזין, הרחיבו את אוצר המילים והמושגים, קידמו את יכולת התיאור ופיתחו מודעות פונולוגית שכל כך חשובה לרכישת הקריאה והכתיבה.
7. הילדים שכללו את השליטה שלהם במיומנויות יסוד בעזרת התיווך והתנסות במטלות הדורשות תכלול חושי ותפיסה חזותית, כמו: גזירה, צביעה, מתיחת קווים, העתקת צורות, זיהוי שווה / שונה, הרכבת פזל, השלמת רצף, העתקת דגם, ועוד.
8. חל שיפור משמעותי בזיכרון עבודה ובאסטרטגיות חשיבה שדורשות הבנה ויכולת להתייחס להוראות, מיון והכללה, השוואה והסקת מסקנות, ידע וחשיבה כמותית, זיכרון לטווח ארוך, ועוד.
9. אצל ילדים לקראת כיתה א חל שיפור משמעותי ביכולות בסיסיות לקראת ראשית קריאה וכתיבה הכוללות זיהוי, שיום, העתקה וכתיבה תקנית של אותיות וספרות חשבון תוך הקפדה על כיוון ומנח נכונים.
10. ילדים שהשתתפו בחוג קבוצתי עם דגש על מיומנויות חברתיות שכללו את כישוריהם החברתיים. הם נהנו מקשר אישי ומתחושת שייכות, פיתחו תרבות שיח ודפוסי תקשורת מקובלים, למדו לגלות אמפתיה ורגישות לאחר, שיפרו את יכולתם לשתף פעולה, ולהתמודד עם יחסי קח ותן הדדיים. שיפור משמעותי חל גם ביכולתם לדחות סיפוק, ליישם חוקים של משחקי חברה מובנים, ולהתמודד עם מצבי קושי, הפסד או כישלון, ובמקביל הם למדו לבטא רגשות, עמדות, העדפות, יכולות וצרכים אישיים.  

אז כן, מעתה יש כתובת מקצועית אחת הרואה את כוליות הילד, וגם יכולה לסייע להורים הזקוקים לייעוץ או הדרכה.

הורים יקרים: אם נמאס לכם להתרוצץ בין כמה וכמה מטפלים, אם אתם מתוסכלים מההמתנה הממושכת בקופות החולים, ומרגישים שממש ממש חבל על כל יום שעובר - אתם לגמרי צודקים: איתור מוקדם יחד עם עזרה מקצועית יכולים לשנות את עתידו של ילדכם.