משחקי חברה לילדים בגיל הרך

"משחק הרבה פעמים מדברים עליו כהפוגה מלמידה רצינית. אבל לילדים, משחק הוא למידה רצינית. משחק הוא העבודה של הילדות" - פרד רוג'רס

מה זה משחקי חברה?

משחקי החברה מיועדים למספר משתתפים הנרתמים לשחק יחד, ומקבלים עליהם את חוקי המשחק. מרבית המשחקים יכולים להתנהל בעזרת חפצים פשוטים וזמינים, הגם שחלק לא מבוטל מהם אינו מצריך כל חפץ - למעט המשתתפים עצמם. בנוסף, ניתן לשחק בחלל סגור ו/או בשטח פתוח מחוץ למבנה.

בחלק ניכר ממשחקי החברה מספר המשתתפים גמיש: המשחק יכול להימשך גם כאשר שחקן זה או אחר פרש מהמשחק, וגם כאשר הצטרפו אליו שחקנים נוספים. בחלק מהמשחקים נדרש מנחה ניטרלי, ורבים אחרים אינם מחייבים מנחה.

כמה מילים על כוחם המרפא של משחקי החברה:

כוחו של המשחק החברתי טמון ביכולתו לעורר הנאה ושמחה רבה בקרב ילדים ומבוגרים כאחד. השחרור והפורקן המשותף, שיתוף הפעולה, האתגר והחוויה המשותפת תורמים ללכידות, לאווירה המשפחתית, ליחסי האמון, לאקלים החינוכי ולתחושת השייכות לקבוצה.

זאת ועוד: המוטיבציה הטבעית של הילד לקחת חלק פעיל במשחקי החברה מהווה עבורו אתגר התפתחותי המסייע ללמידה בלתי אמצעית תוך תרגול מגוון תפקודים בכל תחומי ההתפתחות. למשל: הבנת הוראות, התמודדות עם גבולות, הוראות חיצוניות וחוקים שרירותיים של המשחק המובנה, כישורים חברתיים, דחיית סיפוק, התמודדות עם מצבי קושי / הפסד ותסכול, כישורי חשיבה, מוטוריקה גסה ועדינה, כישורי שפה ודיבור, התמצאות במרחב ועוד.

לקט משחקי חברה לבית, לגן הילדים ולחצר:

המשחקים מסודרים לפי סדר האלף - בית:

אבנים עוברות מהר מיד ליד, ומי שטועה יוצא מהמשחק: כל המשתתפים יושבים במעגל ומעבירים חפץ כלשהו מאחד לאחד, על פי סדר הישיבה (אבן, קביה, מקל, כדור קטן, פתקית וכ"ו). המנחה משמיע ברקע מוזיקה קצבית או מקיש בתוף בקצב אחיד. כשהמוזיקה נעצרת על המשתתפים להפסיק את מסירת החפץ. משתתף שטועה וממשיך להעביר את החפץ כשהמוזיקה פסקה – יוצא מן המשחק.

אחת שתיים שלוש דג מלוח: אחד הילדים עומד עם פניו לקיר ויתר הילדים מסתדרים בשורה - רחוק ממנו. כשהילד ה"עומד" פונה לקיר עליו לספור "אחת, שתיים, שלוש דג מלוח". יתר הילדים רשאים להתקדם לכיוון הקיר בכל דרך אפשרית - אך מבלי לגעת בילד ה"עומד". כשהעומד מסיים לספור על הילדים לעמוד במקום כפסלים, ואילו הילד העומד מסתובב אליהם על מנת למצוא ילדים שזזים ואינם "קפואים". ילד שנתפס בתזוזה הוא "פסול" ויושב בצד. המשחק מסתיים כאשר כל השחקנים "נפסלו", או כאשר אחד מהם מצליח להגיע לקיר מבלי להיתפס בתזוזה.

אמת או חובה: כל המשתתפים יושבים במעגל. אחד השחקנים מסובב בקבוק ומציג שאלת "אמת או חובה" למשתתף שאליו פונה פיית הבקבוק. אם המסובב בחר בשאלת "אמת", עליו לנסח שאלה המתחילה במילים: "האם אמת ש..." ותשובתה היא כן או לא. על המשתתף לענות על השאלה בכנות. אם המסובב בחר בשאלת "חובה" עליו לתת מטלה מעשית המתחילה במילים "חובה עליך...", והמשתתף שאליו פונה הבקבוק חייב לבצע את המטלה. לאחר שהמשתתף אליו פנה הבקבוק ענה - עליו לסובב את הבקבוק ולהציג שאלה חדשה לחבר הבא.

דלגיות: שני ילדים אוחזים בחבל ארוך משני קצותיו, ומסובבים אותו למעלה ולמטה בקצב אחיד. יתר הילדים מנסים לקפוץ מעל החבל מבלי לדרוך עליו.

הלו, הלו, חברת חשמל - עמוד אחד כאן מקולקל: כל המשתתפים הם מעין "עמודי חשמל" שעובר בהם זרם. בזמן שאחד החברים מתרחק מהקבוצה בוחרים משתתף שכמוהו כ"עמוד חשמל מקולקל". כשכל עמודי החשמל מוכנים קוראים במקהלה: "הלו, הלו, חברת החשמל, עמוד אחד כאן מקולקל", וכולם מתחילים לזמזם למעט הילד שנבחר להיות "מקולקל". המשתתף שיצא חוזר לקבוצה, נוגע ברצף בכל אחד מהמשתתפים, ותפקידו לזהות מי ה"עמוד המקולקל". כאשר הוא נוגע בעמוד המקולקל כל הקבוצה משמיעה צעקה גדולה כמו ב"קצר".

המכונה: כל המשתתפים עומדים במעגל. המנחה מתחיל ועושה תנועה שבחר. המשתתף שלימינו מחקה את התנועה ו"מעביר אותה" בדייקנות הלאה למשתתף שלימינו. בינתיים המשתתף הראשון מחליף תנועה, והשני מבצע אותה בעקבותיו. המנחה מעביר בכל פעם תנועה חדשה, ועל המשתתפים לבצע רק את התנועה שמגיעה אליהם מהמשתתף הנמצא משמאלם.

אופציה נוספת: המשתתף הראשון עושה תנועה מסוימת, וממשיך אותה ללא הפסקה. המשתתף שלצידו מצטרף, ומוסיף תנועה משלו - שונה מהתנועה של המשתתף הקודם. המשתתף הבא מצטרף עם תנועה חדשה, וכך הלאה. ממשיכים להצטרף בזה אחר זה עד שכל החברים הופכים לחלק מה"מכונה". הרגעת המכונה נעשית אף היא בהדרגה ובכיוון הפוך: תחילה עוצר המשתתף שהיה האחרון בהוספת תנועה משלו.

המלך אמר: אחד המשתתפים הוא המלך ועליו לתת הוראות: קפוץ 5 קפיצות ימינה על 2 הרגלים, מחא 10 מחיאות כפיים, לך 3 צעדים אחורה, וכ"ו. גיוון: המלך שאל: מי עומד מאחוריי? מי מימיני? מי נמצא מתחת לשולחן, וכ"ו.

חבילה עוברת: המשתתפים יושבים במעגל ומעבירים מיד ליד חבילה גדולה עטופה כבצל בשכבות רבות של נייר עיתון. המנצח הוא זה שקילף את השכבה האחרונה של הנייר, ומצא לבסוף מתנה - שי צנוע. ניתן להעביר את החבילה בליווי מוזיקה אותה מתזמן המנחה: מעבירים את החבילה כשהמוזיקה מנגנת. כשהמוזיקה עוצרת הילד שבידו החבילה רשאי לקלף עטיפה אחת מן החבילה.

מה השתנה: ילד עוצם עיניים, המנחה מחליף מקום לאחד הילדים, ועל הילד לזהות מי שינה את מקומו.

מה חסר בביתנו הקטן: משיימים ומתארים מספר חפצים ומניחים אותם במרכז. מונים את החפצים המסודרים: "יש לנו פה 3 חפצים: כוס, צלחת וכפית". המשתתפים עוצמים עיניים, והמנחה מסתיר את אחד החפצים. כשהמנחה שואל "מה חסר בביתנו הקטן?", על הילד שנבחר לציין איזה חפץ חסר. בהמשך אפשר להגדיל את כמות החפצים בסדרה. "מה נוסף לביתנו הקטן": כנ"ל אך הילד צריך לזהות את החפץ שהתווסף לסדרה. "מה השתנה בביתנו הקטן": המנחה מציג את החפצים ומסדר אותם על פי רצף מסוים. בזמן שהילד עוצם עיניים המנחה משנה את הסדר, ועל הילד לזהות את החפץ ששינה מקום.

מה שיניתי: אחד המשתתפים יוצא מהקבוצה על מנת לשנות דבר מה במראהו או בלבושו (להוריד / להוסיף או להחליף בגד כמו סוודר, גרב וכ"ו, להוסיף אביזר, לפתוח כפתור, לפזר שיער, וכ"ו). כשחוזר המשתתפים צריכים לזהות מה השתנה אצלו.

מחבואים: אחד המשתתפים שמקבל את תפקיד ה"עומד", עומד בעיניים עצומות צמוד לעץ, קיר או עמוד גבוה, וסופר בקצב עד עשר (או בעשרות עד מאה). בזמן שהעומד סופר, על המשתתפים להתחבא בגבולות השטח שעליו הוסכם מראש. לאחר שהעומד מסיים לספור הוא מכריז: "כל העומד מאחוריי, מלפניי ומצדדיי הוא העומד". לאחר מכן הוא פוקח עיניים, מסתובב ומתחיל לחפש את המתחבאים. כאשר הוא מגלה את אחד המשתתפים עליו לרוץ לעץ, ולהכריז: אחת, שתיים, שלוש + שם הילד שמצא. המשתתף שנתפס ושמו הוכרז הופך ל"פסול", אלא אם כן הוא השיג את העומד, הגיע לעץ לפניו וקרא: אחת, שתיים, שלוש + שם העומד. המשחק מסתיים כאשר כל המתחבאים נמצאו או אחרי פרק זמן שהוגדר מראש. אפשרות נוספת היא שהמשתתפים שהתגלו עוזרים לעומד למצוא את המתחבאים שעדיין לא התגלו.

מרוץ שליחים: הילדים מתחלקים לשתי קבוצות הומוגניות, וכל קבוצה מסתדרת בטור עורפי. הראשון בכל קבוצה מקבל לידיו כדור (קביה, כרית או חפץ אחר). לאחר שהמנחה נותן סימן, הילדים מעבירים את הכדור מעל הראש (או בין הרגליים) מילד לילד עד שהכדור מגיע לילד האחרון בטור. הילד האחרון רץ עם הכדור לראש הטור, ומתחיל מחדש. המשחק מסתיים כאשר לראש הטור חוזר הילד שהיה ראשון בתחילת המשחק. מנצח הטור שגמר ראשון.

משחק הכסאות: מסדרים כיסאות בשתי וערב כך שכמות הכיסאות קטנה ב – 1 ממספר הילדים המשתתפים במשחק. בהישמע המוזיקה הילדים מסתדרים בטור ורצים מסביב לכיסאות. בסימן מוסכם עליהם לשבת על כיסא פנוי. הילד שנותר בלא כיסא – מוציא כיסא משורת הכיסאות, וכל הילדים מסתדרים אחריו בטור. בכל פעם מפחיתים כיסא עד שלכל הילדים נותר כיסא אחד בלבד. ניתן להחליף את הכיסאות בעזרים אחרים כמו חישוקים, אבנים, קביות גדולות, כריות וכ"ו. (המשחק ממחיש את ההבדל בין הוספה וספירה בטור עולה לבין הפחתה וספירה בטור יורד).

חשוב לציין שכל הילדים ממשיכים להתמודד לאורך כל המשחק על מנת לאפשר חוויה מתקנת והזדמנות נוספת למצוא מקום פנוי - בפרט למען אותם ילדים שזקוקים להתאמות שיאפשרו גם להם חוויות הצלחה. העלייה במספר הילדים שנותרים בלא כיסא פנוי (לעומת מספר הכיסאות שפוחת) נותנת תחושת הזדהות ורעות מבורכת.

במהלך הריצה חשוב להקפיד על הרגלים ואכיפת החוקים כמו שמירת מרחק אחיד מהכיסאות, אין לגעת בחברים, אין לעקוף חברים ואין לגעת בכיסאות.

משחק עכבר וחתול: הילדים מתנועעים חופשי בין כסאות מפוזרים. לקריאת "עכבר!" עליהם לעמוד על הכיסא. לקריאת "חתול!" עליהם להסתיר את ראשם מתחת לכסא.

משחקי כדור: כדורסל, כדורגל, מחניים, באולינג..

משיכת חבל: המשתתפים מתחלקים לשתי קבוצות הומוגניות ומסתדרים בטור אחרי "ראש הקבוצה". בין שתי הקבוצות מותחים חבל עבה וארוך. כל קבוצה אוחזת בקצה האחד של החבל. מטרת המשחק: למשוך את החבל יחד על מנת להגיע לקצהו השני.

עשרים ואחד: על המשתתפים למסור זה לזה את הכדור 21 פעמים מבלי שהכדור ייגע ברצפה (דורש שיתוף פעולה ועבודת צוות).

קלאס: המשחק מצריך שרטוט של מספר משבצות סגורות, אשר בתוך כל אחת מהן כתובה ספרה, כך שבכל המשבצות יחד מתקבל רצף של סדרת מספרים בטור עולה. על המשתתפים לדחוף בעזרת הרגל אבן קטנה תוך כדי קפיצה ממשבצת למשבצת - על פי סדר המספרים. הקופץ ממשיך לשחק כל עוד הוא מצליח לדחוף את האבן אל המשבצת העוקבת. אם האבן עוצרת על הקו שבין משבצת למשבצת, יוצאת מהמשבצת או מחוץ לכל השרטוט - התור עובר למשתתף הבא.

קפיצות מעל גומי: (גומי תפירה ארוך ששני קצותיו קשורים ויוצרים טבעת גדולה). 2 משתתפים עומדים במרחק זה מזה ומשחילים את הגומי תחילה על הקרסול ואחר כך מעלים אותו לאמצע השוק, לברכיים, לירך, למותניים ולבית השחי. השחקנים מנסים לקפוץ עם שתי רגליים, ובהמשך עם רגל אחת מעל הגומי.

קר - חם: המנחה מציג לקבוצה חפץ כלשהו כמו - קביה, בובה קטנה, מכונית, סביבון, וכ"ו. לאחר שכל המשתתפים ראו את החפץ, המנחה מזמין אחד מהם להתרחק מהקבוצה או לעצום עיניים. בזמן שהילד מחוץ לקבוצה, המנחה מזמין ילד נוסף שתפקידו להסתיר את החפץ. לאחר שהחפץ הוסתר, כל הקבוצה מוחאת כפיים - כאות הזמנה לילד שיצא. הילד שהורחק נכנס, ומתחיל לחפש את החפץ שהוסתר. הקבוצה מעודדת ומכוונת אותו בעזרת קריאות "מתחמם" / "חם" / "חם מאד" / - כאשר הוא מתקרב לחפץ, "מתקרר" / "קר" / "קר מאד" - כאשר הוא מתרחק מהחפץ. לאחר שהילד מוצא את החפץ - הוא מזמין ילד אחר להתרחק מהקבוצה, ולאחר מכן ילד נוסף שיסתיר את החפץ.

חשוב להבהיר לילדים את השטח בו מותר להחביא את החפץ, ובנוסף, מומלץ להבהיר שמותר להסתיר רק במקום "גלוי" או "פתוח", כלומר, מקום ממנו ניתן לראות את החפץ בלי צורך להשתמש בידיים, למשל - מתחת לשולחן, מאחורי הכוננית, מעל המדף, וכ"ו. כלל זה חשוב על מנת למנוע חיפוש בתוך מקומות סגורים כמו ארונות, מקרר או מגירות, שכן המטרה היא לחדד את השימוש בחוש הראייה.

שלוש מקלות: מסדרים 3 מקלות במרחקים קטנים זה מזה. הילדים מסתדרים בטור ועליהם לדלג מעל כל מקל בצעד אחד בלבד. כשכל המשתתפים מצליחים לדלג - מגדילים מעט את הרווח בין המקלות. משתתף שאינו מצליח לדלג כראוי הוא "פסול", ועליו לשבת בצד עד לסיבוב הבא.

תופסת: תופסת, תופסת גובה, תופסת צבעים, תופסת "צל"

תחנות מכשולים: לסדר מסלול עם חיצים הפונים לכיוונים שונים. ההתקדמות חייבת להיות בכיוון החץ (ניתן להוסיף קביה המציגה את כיווני החץ).

תחנות עם כדורים: לכל ילד כדור, כאשר המנחה סופר 3 - 2 - 1 כל ילד מגלגל את הכדור לילד שאחריו, ומקבל את הכדור מן הילד שלפניו.

תפוח אדמה חם: המשתתפים מתחלקים לשתי קבוצות. שתי הקבוצות עומדות בשני מעגלים זה מול זה, וכל קבוצה מקבלת כדור – עף אחד. חברי הקבוצה צריכים למסור את הכדור זה לזה 21 פעמים בהדיפה – מבלי להפילו לקרקע, בלי למסור לשכנים ובלי לאחוז בו. הקבוצה שמצליחה להדוף את הכדור 21 פעמים מנצחת.