הומור בטיפול, בבית, בגן הילדים ובכלל

מה זה הומור?

הומור הוא שילוב בין מצבים או רעיונות נפרדים שאין ביניהם קשר ממשי. הצירוף החדש נותן לרעיון משמעות אחרת. שילוב הרעיונות יכול להתבטא באופן מילולי ו/או בלתי מילולי כגון היגד בעל פה, מערכון, סיפור, איור, תמונה, קריקטורה, תנועה, הצגה, סרט, וכ"ו.

"צחוק יפה לבריאות". מדוע?

מי מאיתנו לא חווה את ההקלה והתחושה המרעננת שעה שמרצה זרק לחלל איזו בדיחה או נעזר בתנועה דרמטית שהפיחו רוח חיים בקהל מאזיניו?

הומור, סאטירה, בדיחה, מטאפורה ושימוש במצבי אבסורד מהווים אמצעי לפורקן, להמחשה, להעשרה ולפיתוח יכולות, הגם שהם מסייעים בהתמודדות עם מצבי קושי בחיי היום יום שלנו. דימוי או הגזמה מכוונת יכולים להגביר תחושות של קירבה ושייכות לקבוצת השווים, ובה בעת הם עשויים להפיג מתח וחשש, לפתח נקודות מבט ואפשרויות חדשות, וכן לטפח עמדות מאוזנות תוך ריכוך תפיסות נוקשות ומגבילות.

בדומה לכלי השלכה ולאמצעי הבעה ופורקן אחרים, כמו יצירה ומשחק, נראה שכוחם המרפא של כלים אלה טמון ביכולתם להשרות אווירה נינוחה, קלילה ואופטימית על ידי גירוי מפתיע, מקורי ובלתי צפוי.

באיזה גיל מתחילים להבין הומור?

למרבה הפלא כבר בגיל המאד צעיר רבים מהילדים מבינים ונהנים מהומור - למרות ניסיון החיים המצומצם שלהם. כך למשל, ילדים בני שנתיים מבינים ונהנים מסיפורים כמו "אין אריות כאלה" (אמי לובינגר) או "הלו – הלו אבא" (חנה הורן). פעוטות יכולים להתגלגל מצחוק שעה שמבוגר ישנה את השימוש המקובל בחפצים או ימציא "שטוזים" - שעשועי לשון וצירופים חדשים של מילים או צלילים.

ואולם, כולנו פגשנו גם את המשתתף ה"מנותק", שאינו מצליח להבין את ההלצה, זה ש"לא מתחבר" או נותר "תלוש" ולא שותף ל"חגיגה" - לרוב בגלל הקושי לתפוס או להבין את המסר המורכב שהדובר ניסה להעביר. קושי זה ניתן למצוא בעוצמה כזו או אחרת בקרב מבוגרים וילדים כאחד. יתרה מכך: לא אחת קורה שהנימה המשועשעת נתפסת בעיניי ה"מנותק" כביקורת או ניסיון ללגלג, להעליב ולפגוע בו באופן אישי.

מה מצחיק בתמונה?

לקראת פורים אני נוהגת להציג לילדים ערכת תמונות שמתארות מצבים מגוחכים, ומבקשת מהם להסביר מה מצחיק ובלתי מציאותי בתמונה. הערכה כוללת 15 תמונות ברורות וצבעוניות, כגון ילדה שמנסה לצייר עם בננה, ילד שאוחז חכה ומנסה לדוג דגים בכביש, אופניים עם גלגלים בצורת ריבוע, ילדה שמסתרקת עם מטאטא, איש ששם דלי על ראשו כתחליף לכובע, אדם צופה בטלוויזיה הפוכה, וכ"ו.

יניב בן 3.5 (שם בדוי) הגיב לכל תמונה בצחוק מתגלגל, והוסיף תנועות או היגדים משלו כמו - "איזה מבולבל", "הוא כמו יובל המבולבל", "הוא עושה שטויות", וכ"ו. שירה (שם בדוי) לעומתו, בת 5.6, ציינה את שם החפץ או הדמות שהופיעו בתמונות, אך למרות התיווך והשאלות המנחות - היא התקשתה להבחין בין עיקר לטפל. גופה של שירה נראה מתוח וחסר מנוחה. עיניה סרקו את התמונה שוב ושוב, והיא גייסה מוטיבציה גבוהה כדי לפתור את החידה. ובכל זאת, נוצר רושם ששירה אינה מצליחה להבין "מה לא בסדר", מה בלתי הגיוני או בלתי מציאותי באיור.

רק אותי זה מצחיק?

הפער בין רמת ההבנה הגבוהה של יניב למצבי אבסורד והומור, לעומת זו של שירה בלט עוד יותר על רקע הפרש הגילאים המשמעותי ביניהם (מעל שנתיים!), ועורר הרבה סימני שאלה: האם יניב נחשף וקבל לגיטימציה לבטא הומור, בעוד שירה לא נחשפה למצבי הומור? האם הקושי של שירה מצביע על עיכוב בהתפתחות השכלית ו/או קושי באסטרטגיות חשיבה כמו הבנה, עיבוד המידע והסקת מסקנות? היתכן, שבנים מבינים ועושים יותר שימוש בהומור על רקע האשראי הרחב שהם מקבלים ללהיות "שובב" - בהשוואה לבנות? ובכלל, מה הם השלבים בהתפתחות היכולת להבין הומור?

כיצד נסביר את הקושי להבין הומור ומה בעצם נדרש כדי להבין וליהנות מהומור?

שיבוש בתהליך קלט ← עיבוד ← פלט כמו בלקות שמיעה, למשל, או קושי בהבחנה בין צלילים דומים עלולים לפגום ביכולת ליהנות מצירוף של שטוזים או שעשועי לשון. ידע עולם מצומצם או קושי באסטרטגיות חשיבה כמו הבנה, השוואה, הפשטה והסקת מסקנות, עלולים לחבל ביכולת להבין את ההלצה, ולהגיב אליה בהתאם.

9 מיומנויות שנדרשות כדי להבין מצבי הומור:

• יכולת למקד קשב ולעקוב אחר המתרחש תוך שימוש בחושים ובערוצי הקלט השונים.
• יכולת ליצור ו/או לשמר קשר - עין עם הזולת
• ידע עולם לגבי המציאות הממשית - מה הם התכונות, המראה, השימוש, התפקיד והמאפיינים הנכונים של עצמים, תופעות ופעולות שונות.
• יכולת זיהוי, הבנה ופיענוח המשמעות החדשה שניתנה למציאות האמיתית.
• אוריינות וכישורים שפתיים כמו אוצר מילים ומושגים, הבנה של משפטים מורכבים, הבנת מאזכרים, מילות תפקוד ויחס, הבנת חרוזי מילים, מילים נרדפות, וכ"ו.
• יכולת הבחנה בפרטים קטנים ובהבדלים דקים.
• חשיבה הגיונית ושיפוט מציאות תקין.
• יכולת הכללה, השוואה, ניתוח והסקת מסקנות.
• גמישות מחשבתית ויכולת לעבור בקלות מנושא לנושא.

לסיום:

היכולת להבין הומור, קל וחומר היכולת להשתמש בהומור, הן יכולות שמתפתחות בהדרגה. תהליך זה מהווה מרכיב חשוב ברווחה האישית שמשקף אינטליגנציה שכלית מפותחת בד בבד עם כישורי חיים ואינטליגנציה רגשית גבוהה.

במקרים רבים אנשים בעלי "חוש הומור" מגלים יכולת טובה ברכישת כישורים חברתיים והם זוכים לרמת אהדה והערכה גבוהה בקרב הסובבים אותם, ומנגד, קושי בהבנה של מצבי הומור עלול להצביע על קשיים בתחומי התפתחות נוספים.