איך להצליח בחינוך ילדים?
"הדבר שעוזר לי בהורות זה תחילה לזכור שהזכות לעצב ולהשפיע על חינוך ילדיי היא מתנה זמנית, שזמנה קצוב מראש ועליי ליהנות ממנה כל עוד אני יכולה..".
9 כללים שיעזרו לנו להצליח בחינוך ילדים:
- ילדינו זקוקים למורה דרך, מדריך טיולים, אחראי ורציני. הם זקוקים להשגחה, הכוונה והדרכה עקבית. עלינו להיות נוכחים ומעורבים בחייהם. נצלו את הזמן המוגבל שיש לכם איתם כדי להיות שם איתם ועבורם, בלא גורמים מסיחים כמו טלפונים, מסכים, ענייני עבודה וכ"ו.
- ילדינו לומדים תוך כדי חיקוי. תנו להם דוגמה אישית והקפידו ליישם בעצמכם את מה שאתם דורשים מהם.
- ילדינו לומדים תוך כדי ניסוי וטעייה. הם לא בהכרח מבינים דברים אשר לנו, המבוגרים, נראים לגמרי ברורים ומובנים מאליהם. הם זקוקים להסבר, הדגמה, המחשה, אימון ותרגול, עידוד, הפקת לקחים וכמובן, גם הומור לא יזיק. מחובתנו להקנות להם את המידע, הכישורים, המיומנויות וההרגלים השונים. וודאו שהם בשלים לנושא ואל תנסו לדלג על שלבים. תנו להם אשראי לטעות וללמוד את חוקי החיים בהדרגה, צעד אחר צעד, בהתאם לקצב וליכולות שלהם.
- ילדינו נולדו עם דחף טבעי להתפתח. האתגר ההתפתחותי הוא רצון מולד שמניע את כולנו לנוע, להצליח ולהתקדם במסע החיים. האמינו בהם וסמכו על היכולות שלהם. תנו להם להרגיש ברי יכולת. עודדו סקרנות, חשיפה לידע חדש, פעולות חקר, פתרון בעיות, הסקת מסקנות והפקת לקחים.
- ילדינו זקוקים לרשת ביטחון והגנה. הקפידו להעניק להם מרחב מוגן ובטוח דיו להתנסויות. במקביל לחיזוק העצמאות ולהכרה ביכולות שלהם, הרחיבו את המודעות שלהם לסכנה ולמגבלות היכולת שלהם. אפשרו להם להבין ולהתמודד עם חוקי החיים, עם מצבי קושי, תופעות טבע ועם תנאים שאינם בשליטתנו, כמו מגבלות הזמן, מזג אוויר, כמות המשאבים, חוקים, קודים חברתיים וכ"ו.
- האדם הוא יצור חברתי שזקוק, נהנה ונתרם מקשר אישי. היו קשובים לאיתותים המילוליים והבלתי מילוליים של ילדכם. שתפו אותו בחוויות שלכם ותנו לו הזדמנות לבטא בחופשיות צרכים, רגשות, מחשבות וחוויות משלו בלא שיפוט ובלא ביקורת. הימנעו מלומר לו "לא לפחד", "אל תקנא" או "לא צריך להיות עצוב" וזכרו שעם רגשות לא מתווכחים.
- לכולנו ישנם צרכים קיומיים המבקשים מענה. רבים מאיתנו מציפים את הילד באין ספור גירויים חומריים כמו משחקים, חוגים, בגדים, ממתקים וכ"ו שלא לצורך, ומנגד, רבים מאיתנו מתקשים לתת מענה לצרכיו הרגשיים כמו מגע, קרבה, קשב, תשומת לב, פורקן, תמיכה, עידוד ועוד. תנו לילדכם את מה שבאמת נחוץ לו, את מה שהוא צריך במקום את מה שהוא רוצה.
- ילדינו נולדו בלא "הוראות הפעלה". כל ילד מאתגר אותנו בדרכו הייחודית. הורות וחינוך ילדים אינם תחביב לשעות הפנאי, אלא מסע מתמשך עם עליות ומורדות, הפתעות ומכשולים. כולנו מנווטים ומחפשים את השביל הנכון. מה ש"עובד" עם יוסי לא בהכרח עובד עם דני, "חליפה" שהתאימה לבת הבכורה לא בהכרח תתאים לבת הזקונים. זכרו שגם לכם עצמכם יש אשראי להתלבט, ללמוד וגם לטעות. סלחו לעצמכם, הפיקו לקחים מהטעות, התנצלו כשצריך והמשיכו הלאה.
- אם הגעתם לצומת ולא ברור לכם כיצד להמשיך, אם נתקלתם בקושי ואתם מרגישים חסרי אונים, משהו במסע הזה קצת "ירד מהפסים" – זה המקום לעצור ולבדוק את עצמכם. פנו לעזרה וייעוץ מקצועי כדי להסיר מכשולים ולחשב מסלול מחדש.
משהו קטן לפני סיום:
"אין כללים חד משמעיים. כמו שהבנתי מבין המלים שכתבת, הכל נכון במידה הנכונה, אך הדבר שעוזר לי בהורות זה תחילה לזכור שהזכות לעצב ולהשפיע על חינוך ילדיי היא מתנה זמנית, שזמנה קצוב מראש ועליי ליהנות ממנה כל עוד אני יכולה, כי אין להשיב את הזמן. ואחר כך זה לחשוב על הילדות שלי, ולחוות אותה דרך גידול ילדיי. כך אני מצליחה לחוות את חווית הילדים מגובה שונה מהמציאות שלי. לבסוף לזכור שלא כל חוסר הסכמה צריך לגרור מריבה או מלחמה. לבחור מה שווה התעלמות, ומה שווה הסכמה או אי הסכמה על כל המשתמע מכך".
את המילים המרגשות הללו קבלתי מאחת הגולשות שבתגובתה למאמר הצליחה לתאר טוב ממני כמה כללים נוספים. היא וגולשים אחרים הזכירו לי ש"מכל מלמדיי השכלתי". מותר לנו לפספס, ומותר לנו לפשל כי כולנו שלמים אך בלתי מושלמים.
מותר לנו לדעת פחות מהילד, ולפעמים גם להצליח פחות ממנו. רצוי להוקיר לו תודה על "בית הספר" שהוא עושה לנו, ועל אין ספור ההזדמנויות ללמוד ממנו, להתגמש, להתעשר ולגלות אפשרויות נוספות שספק אם היינו מגלים אותן בלעדיו.
אז שוב, תודתי נתונה לכל הגולשים, ותודה מיוחדת לך - גולשת יקרה, על שהזכרת לי כמה חשוב לכבד, לפרגן ולנהוג בענווה. תודה ☺
