סיפור בהמשכים
כמה מילים על חשיבותו של הסיפור בהמשכים: מה הוא תורם ואת מה הוא מפתח? מתי ואיפה מומלץ לעצור? מה עושים לפני שממשיכים ועל מה כדאי להקפיד?
כמה מילים על חשיבות הסיפור:
ספרות ילדים בכלל, והסיפור בהמשכים בפרט, מהווים כלי השלכה שמעורר עניין, סקרנות והנאה מרובה תוך כדי עיבוד, הבעה ופורקן של רגשות, חוויות ודחפים שונים. בנוסף לפן הרגשי ספרות הילדים מהווה קרקע פורייה לפיתוח אוריינות, דמיון, יצירתיות, פתרון בעיות, כישורי שפה וחשיבה, זיכרון שמיעתי לטווח קצר ולטווח ארוך, הבנת רצף כרונולוגי של תהליך ורצף של יחסי סיבה - תוצאה ותכלית, הבנת הומור ומצבי אבסורד.
אז למה דווקא סיפור בהמשכים?
כמה פעמים מצאתם את עצמכם כהורים קוראים לילד סיפור אבל הרגשתם שהוא לא באמת מקשיב?
כמה פעמים כגננת התאכזבת, ואולי גם כעסת על אותם ילדים ש"הפריעו", ובכלל לא עקבו אחרי הסיפור שסיפרת במפגש?
גננות ומבוגרים רבים מחמיצים את הערך המוסף שיש לסיפור בכך שהם קוראים אותו בנשימה אחת, בחטף, בלא לעצור, בלי לשוחח או לשאול שאלות, ובלי לדובב את הילד לקחת חלק פעיל בסיפור.
הסיפור בהמשכים עשוי לצמצם מאד את ההחמצה הזו, משום שמטבעו הוא מזמין דריכות, ומעורבות פעילה תוך כדי קשב עקבי ופעיל הן לתוכן הסיפור והן למספר - לעוצמה ולתנודות בקולו, להבעות פניו ולמחוות הגוף השונות.
חוסר הוודאות באשר להמשך העלילה משאיר אותנו עם תבנית לא שלמה, ובמונחי הגשטלט, תבנית לא שלמה משאירה אותנו במתח עד שנשלים אותה. בנוסף, גם הידיעה שהסיפור יעסיק אותנו כמה וכמה ימים, מדרבנת אותנו קצת יותר להתאמץ שהרי, אם היום לא אעקוב אחרי מה שקורה - אזי גם בימים הבאים אני עלולה להשתעמם ולהפסיד את החוויה. ואם לא די בכך אזי הסיפור בהמשכים מזמין את הילד להתמודד עם מצבי קושי הדורשים סבלנות, איפוק, דחיית סיפוק, מצבי מתח, חוסר ודאות ותסכול. כישורים אלה מפתחים גם את הבשלות הרגשית של הילד.
איך עושים את זה?
- לעומת המשחק בהמשכים או היצירה בשלבים, סיפור בהמשכים אינו מחייב אותנו להקצות מקום לשמירת הסיפור, אך הוא כן מצריך הקצאת זמן, מחויבות, מעורבות, מאמץ, פניות וזמינות של המבוגר המספר. כל אלה עשויים להרגיע ולחזק את תחושת האמון והביטחון של הילד במבוגר. ביטחון זה יסייע לו להתמודד עם המתח שהוא חווה כתוצאה מקטיעת הסיפור.
- אפשרות אחת: ניתן לסכם מראש שבכל פעם מספרים כמות מסוימת של דפים.
- אפשרות שנייה: המבוגר בוחר לקטוע את הסיפור בשיאו של המתח - כאשר מוצגים קונפליקטים, מחלוקות, בעיה או דילמה המצריכים פתרון. דרך זו מזמינה את הילד להציע פתרונות משלו, ולשער מה לדעתו יקרה, כיצד גיבורי הסיפור יפתרו את הבעיה בעזרת שאלות מנחות כמו - מה לדעתך יקרה כעת?, מה כדאי להם לעשות?, איך תיפתר הבעיה?, וכ"ו. ההשערות השונות יעזרו לילד "להשלים את התבנית" בכוחות עצמו, ובכך להפחית מעט את המתח.
- כאשר מספרים את "פתרון הדילמה" מומלץ להזכיר לילד את ההשערות שהעלה בפעם הקודמת, ולהציע לו להקשיב על מנת לבדוק אם ההשערה תאמה לסיפור. ההשוואה בין ההשערות של הילד לבין המסופר בפועל עשויה לתרום להסקת מסקנות תוך הרחבת האפשרויות לפתרון בעיות.
- כדי לשכלל מיומנויות של שפה ודיבור, הבנת הוראות, הבנת שאלות ורצף של תהליך, חשוב לבקש מהילד לשחזר ולספר במילים שלו את החלקים שכבר סיפרנו בפעם הקודמת - לפני שממשיכים את הסיפור. השחזור תורם מאד ליכולת ההבעה והארגון המילולי, ומסייע לילד להיכנס לאווירה, להיזכר בפרטים רלוונטיים בעלילה, להבין יחסי סיבה ותוצאה, להביע רגשות, עמדות, שאלות ורעיונות משלו.
- במפגש קבוצתי מומלץ להתאמן על שחזור הסיפור בעזרת כל הילדים: ילד אחד מתאר קטע אחד מתחילת העלילה, הילד השני ממשיך את הקטע הבא, ובהדרגה כל ילד מוסיף קטע נוסף בהתאם ליכולתו, אך לפי הרצף שמופיע בסיפור. טכניקה זו מעודדת את הילדים להקשיב ולעקוב אחר דברי החבר, ובה בעת, היא נותנת לכל ילד הזדמנות שווה להשתתף בשחזור, הגם שהמוטיבציה להשתתף בשחזור עשויה לתרום למאמץ להקשיב יותר בשעת הסיפור.
העשרה ודרכי הפעלה נוספות:
- להמציא פתיחה או סיום שונה לסיפור.
- להמציא שיחה בין הדמויות המרכזיות בסיפור לרבות דמויות של חפצים, בעלי חיים וגורמים אחרים. דוגמה לשאלות מנחות לדיבוב: מה התכונות של הדמות? כיצד היא נראית? מה היא אוהבת / לא אוהבת לעשות? כיצד היא מרגישה? היכן ועם מי היא גרה? באיזו שפה היא מדברת? עם מי היא נמצאת? מי דואג ושומר עליה? מה הייתה אומרת או מספרת לו הייתה באה לבקר כאן?
- להמחיז את הסיפור בשילוב תנועה, מוזיקה, תחפושות ואביזרים רלוונטיים.
- "לעזור" לדמויות במציאת פתרונות, להכין מדריך להתמודדות עם בעיה דומה, ללמד כללי התנהגות למקרה שמתואר, וכ"ו.
- להכין המחשה של הדמויות על ידי ציור הדמות על גבי בריסטול והצמדתה למקל ארטיק או לגליל מקרטון..
- להכין מגילה מצוירת עם עלילת הסיפור: כל קבוצה מציירת פרק אחד מהסיפור על שמינית בריסטול. את הציורים מסדרים על פי הרצף הנכון, ומצמידים זה לזה (עם נייר דבק). מדביקים את השוליים של הציור הראשון והאחרון לשיפודי עץ, ומגלגלים את כל הציורים לצורת מגילה.