הסתגלות הילד למסגרת לימודים חדשה: המלצות לפעולות "עשה" ו"אל תעשה"
כניסה לגן חדש או לכיתה חדשה היא אתגר התפתחותי לילד. המסרים שהוא יקבל מדמויות משמעותיות יכולים לעזור לו להסתגל לשינוי בקלות או לעורר בו מתח וחשש
10 תגובות ומסרים מקדמים
לקראת כניסת הילד לגן חדש או לכיתה א:
- הקפידו להציג את הלמידה כחוויה חיובית, מהנה ומעניינת. תנו מקום לסקרנות המבורכת של הילד. היא תסייע לו ליהנות, ללמוד ולהתגבר על קשיים שבהם יתקל תוך כדי הלמידה. עשו זאת גם אם אתם עצמכם צברתם חוויות פחות מהנות כשהייתם תלמידים.
- העצימו את תחושת המסוגלות והאמון של הילד ביכולותיו. הוסיפו היגדים כמו "מכיוון שגדלת ולמדת כל כך הרבה דברים השנה אתה כבר יכול לעבור לבית הספר / לגן של ילדים בוגרים יותר" - הזכירו לו מה באמת למד לעשות בעצמו, איזה ידע רכש, על מה התגבר ובמה התקדם.
- אפשרו לילד לשאול כל שאלה שמעסיקה אותו וענו לו בצורה עניינית וברורה. זה לא אומר שתמיד תהיה לנו תשובה לכל שאלה. מותר לנו לענות שכרגע איננו יודעים, שננסה לברר ולחזור עם תשובות.
- אפשרו לילד לבטא את כל קשת הרגשות בחופשיות: היעזרו באמצעים שונים שיכולים לסייע לו לבטא ו/או להשליך את רגשותיו על גירוי אחר כמו בובות משחק, ספרות ילדים רלוונטית לנושא, חומרי יצירה, וכ"ו.
- הרגיעו את הילד ועזרו לו לגבש תסריט חיובי ביחס למסגרת החדשה: ספרו לו על השמות של אנשי הצוות, על אהבתם לילדים ועל תפקידם לעזור ולשמור על כל ילדי הגן / הכיתה ממש כמו אבא ואמא. ספרו לו על החברים החדשים והטובים שיפגוש, על החוויות המעניינות שיחווה, על המשחקים החדשים, וכ"ו.
- חזקו את האמון והביטחון של הילד בכם: תנו לו הרגשה שיש לו על מי לסמוך. ספרו לו שחיפשתם עבורו את הגן / בית הספר שבו יהיה לו הכי טוב. המידע הזה יבסס הרגשה ש"אבא / אמא דואגים לי" ולכן "אני יכול לסמוך עליהם". הרגשה כזו תפחית מחשבות מהסוג של "נטשו אותי" או "השאירו אותי לבד במקום הזה".
- הסבירו לילד שהוא שווה בין שווים: ספרו לו שגם המורה / צוות הגן אינם מכירים את הילדים וההורים החדשים, ושגם הם סקרנים להכיר אותו, וכמוהו – גם מרבית הילדים האחרים אינם מכירים את הצוות ואת יתר הילדים. הרגיעו אותו ואמרו לו שלאט לאט כולם יתרגלו, יכירו זה את זה וילמדו ליהנות יחד.
- במידת האפשר, שתפו את הילד בחוויה חיובית שאתם חוויתם כילדים לפני כניסתכם לגן או לבית הספר, בחשש שהתפוגג מפני השינוי, בעזרה שקיבלתם ובדרכים שמצאתם כדי להתגבר על קשיים.
- עודדו את הילד להשתמש בתקשורת מילולית ולבטא במילים צרכים, רגשות, רצונות, חוויות ורעיונות שונים. תזמנו פעולות בהן הוא יוכל לתרגל פנייה יזומה למבוגר פחות מוכר, כגון בקשת עזרה בביצוע מטלה כלשהי, בקשת רשות, שיתוף בחוויה, וכ"ו.
- אל "תדביקו" את הילד בחששות האישיים שלכם מפני שינוי: לילדים אין די ידע וניסיון חיים קודם, ולכן, במרבית המקרים הם פתוחים יותר להתנסויות חדשות.
ילד שמרגיש את החשש של הוריו מפני המעבר עלול לפתח קשיי הסתגלות למסגרת החדשה, לכעוס על כך ש"נטשו" אותו והשאירו אותו לבד במקום כל כך מסוכן, ו/או לגבש מסקנה שהתנסות חדשה היא דבר מפחיד ולא רצוי. באווירה כזו יתקשה הילד להיפרד מהוריו, שהרי, כילד, אני לא באמת יודע מה עושים במקום כל כך קשה ומפחיד. מי יעזור לי וישמור עלי במקום הזה? הרי אני בסך הכל ילד קטן והם כל כך גדולים האנשים ה"מסוכנים" האלה..
שש המלצות לפעולות "עשה"
שיתרמו להסתגלות הילד לגן או לכיתה החדשה:
- הקפידו להגיע לפגישת ההכרות עם צוות הגן / בית הספר על מנת לקבל מידע אודות הגישה החינוכית, סדר היום, אמצעי קשר, ציוד שיש להביא כבר בימים הראשונים, וכ"ו.
- הכירו לילד את הסביבה החדשה: טיילו על השבילים והכירו את גן השעשועים הסמוך למסגרת, הציצו לחצר, ואם אפשר - בקשו מהצוות להכיר גם את פנים המבנה, תזמנו מפגש אישי בין 3 – 2 חברים מהגן / הכיתה. כל אלה עשויים להקל על ההסתגלות ולצמצם חששות מפני חוסר הוודאות שמלווה את הכניסה למקום בלתי מוכר.
- כ – 10 ימים לפני תחילת הלימודים השתדלו להנהיג לו"ז ו"שעון ביולוגי" שתואם את שעות הפעילות במערכת החינוך הציבורית. הסתגלות ללו"ז המקובל תסייע לו לפתוח בקר רגוע, ולהגיע לגן / לכיתה יחד עם מרבית הילדים. זיכרו שילד המרבה להגיע באיחור עלול להרגיש "מנותק" ובלתי שייך רק מפני שאינו יודע על מה שוחחו במפגש בקר, ממה כולם צחקו או באיזה משחק התנסתה כל הקבוצה.
- הימנעו מלעשות עבור הילד את מה שהוא מסוגל לעשות בעצמו, ואל תמהרו "להציל" אותו מפני פתרון בעיות בכוחות עצמו. תפקוד עצמאי יסייע לו להיות פנוי וליהנות מלמידה משמעותית, ואילו תלות גבוהה במבוגר תגרום לו להפסיד חוויות ולהרגיש חסר אונים. לפיכך מומלץ לעודד גמילה מסממנים של גיל הינקות כמו חיתולים, מוצץ, בקבוק וכ"ו, להנחות אותו כיצד לבצע מטלות יומיומיות, כמו ניקוי עצמי בשירותים, שטיפה וניגוב ידיים, אכילה ולבוש עצמאי.
- הכינו את הילד לקראת עזיבתכם את הגן / הכיתה בעזרת היגד ברור – "אעזור לך להיכנס לגן, לתלות את התיק ולתלות את השם שלך על הלוח. אחרי שתתלה את השם נגיד שלום עם חיבוק ונשיקה, ואז אלך. אחרי שאלך אתה תשחק, תעבוד, תאכל וכ"ו.., נבוא לקחת אותך בסוף היום - אחרי שתישן, תאכל...".
- רבים מהילדים מבקשים להביא איתם חפץ מהבית. "חפץ המעבר" עשוי לסייע להם ליצור קשר עם הצוות והחברים, להקל עליהם את הכניסה לגן ואת הפרידה מההורים. בהקשר זה, כדאי לציין, שגם ה"ציוד" אותו אנחנו מתבקשים להביא עשוי למלא תפקיד של חפץ מעבר, ולכן מומלץ להזמין את הילד להשתתף בבחירת התמונה, בגדי ההחלפה, התיקייה או הקלסר שהוא מביא איתו.
בה בעת, חפץ מעבר "אישי" עלול גם להוות אמצעי מילוט שבעזרתו הילד מתכנס בתוך עולמו הפרטי מבלי להיפתח להתנסויות ואמצעים אחרים ליצירת קשר. מומלץ לברר עם הצוות החינוכי מה עמדתו ביחס ל"חפץ המעבר", ולהגביל את כמות החפצים לחפץ אחד בלבד.
חמש המלצות לפעולות "אל תעשה":
- אל תטילו על הילד את מלאכת הסינון והבחירה במסגרת מתאימה. הורה שמטיל או מזמין את הילד לבחור בין גן כזה לגן אחר, או בין בית ספר לבית ספר, כמוהו כהורה שמזמין את התינוק שלו לבחור לעצמו עגלה, מנשא או מושב בטיחות.
- הימנעו מכל ניסיון "לברוח" מהגן / הכיתה כשלכאורה הילד "לא שם לב", אך במקביל, היו החלטיים: הקפידו לומר משפט פרידה ברור והימנעו מטון דיבור שעלול להישמע כבקשת רשות מהילד ללכת אל הגן ו/או בקשת רשות לעזוב את הגן ולהיפרד ממנו.
- הימנעו מלהעמיס על הגננת / המורה מידע אישי על רגל אחת, כ"דרך אגב", כשהיא אמורה למלא את תפקידה עם הילדים, ו/או כשהיא עייפה, ממהרת או עסוקה בנושאים אחרים. הקפידו לתאם איתה מועד בו היא אכן פנויה להקשיב לכם בנחת.
- הימנעו מלדבר "מעל הראש של הילד" מתוך הנחה שהוא אינו מבין מה אומרים, אינו שומע את המילים או את טון הדיבור שלכם, אינו רואה או מרגיש את שפת הגוף ואת התגובות שלכם.
- הימנעו מחוויות שעלולות להביך את הילד ולהציגו כיוצא דופן בהשוואה לקבוצת השווים. כך למשל, הקפידו שיגיע לגן / לכיתה יחד עם רוב הילדים, השתדלו לאסוף אותו כשרוב הילדים מתפזרים, הימנעו מלהישאר "שעות נוספות" בעוד רוב ההורים כבר עזבו את המסגרת, הביאו את הציוד הנדרש, מלאו את הטפסים השונים, עקבו אחר ההודעות בלוח ההורים והיו מעודכנים בהווי החברתי.
ועוד 4 טיפים להמשך הדרך:
- סמכו על עצמכם שבחרתם את המסגרת המיטבית עבור הילד שלכם, ועם זאת – הקשיבו לאינטואיציות הבריאות שלכם. אם עולה חשש כלשהו לגבי שלום הילד, ביטחונו והרווחה הרגשית שלו בדקו את הסיבות לחשש, גלו ערנות, בררו את הנושא עם הצוות החינוכי, והתייעצו עם אנשים שיכולים לסייע לכם.
- הקפידו לשלוח את הילד נקי ומסודר על מנת שתמיד יהיה נעים ללטף, לחבק ולנשק אותו. בדקו את שיער ראשו בתדירות גבוהה, אספו לבנות את השיער, גזרו ציפורניים, צחצחו שיניים, דאגו לבגדים נקיים ותואמים לעונה, ועם זאת – שילחו אותו עם בגדים נוחים שיאפשרו לו לשחק בחופשיות, להתנסות בחומרי יצירה מלכלכים וגם ליהנות מארגז החול.
- הימנעו מתחרויות עם קבוצת השווים. תחרות מטבעה מעוררת לחץ, מתח וחשש מכישלון. לכל אחד מאיתנו יש קצב אישי משלו, תכונות, העדפות וצרכים ייחודיים. כבדו את הקצב האישי של ילדכם, את תחומי החוזק, וגם את תחומי הקושי שלו.
- לימדו אותנו שחשוב להתעניין ולדובב את הילד על מנת שישתף אותנו בחוויות שחווה במהלך היום. זה נכון. הנה, באנו לאסוף את הילד מהגן / בית הספר, ומה השאלה הראשונה שלנו? – נכון: "איך היה בגן / בכיתה?", או "מה עשיתם היום בגן?". אם זה עובד והילד משתף אתכם בחופשיות – הידד! ובכל זאת, בואו אגלה לכם סוד: בהרבה מקרים זה לא בהכרח עובד. מדוע? כי חלק מהילדים כבר לא זוכר מה באמת עשה במהלך היום, ולחלק אחר השאלה הזו מאד כללית, והם זקוקים לרמזים ו/או לשאלות מנחות וממוקדות יותר, כמו "איזו יצירה עשית היום?", "איזה סיפור סיפרו היום" או "עם מי שיחקת היום?". וכן, יש גם ילדים שנרגשים מעצם הפגישה עם ההורה, מנסים "לחשב מסלול מחדש" ולא באמת פנויים לסכם את היום. חכו קצת. יתכן שרק בסגירת היום, בארוחת הערב, במקלחת או בסיפור שלפני השינה הם ישתפו אתכם בחוויה שנזכרו בה פתאום.
ספרות ילדים לנושא:
- "ברלה, ברלה, בוא לגן" - פנינה קז
- "גן הבוכים" – אסנת ישפה גזית (ספר שמתאר את החשש של הילד מפני כניסה לגן חדש בעזרת הומור ומצב אבסורד).
- "ילד קטן הלך לגן" - י. ד. קמזון
- "כיף לי בגן" - רמי רחמים
- "ליאור בכה כשאמא הלכה" – שולה מודן.
- "תגידי איך קוראים לך" - נירה הראל