אני וגופי בגיל הרך

דימוי גוף והכרת איברי הגוף:

רבים מההורים שאני פוגשת מניחים כדבר מובן מאליו שהילד רוכש את שמות האיברים ותפקידם בכוחות עצמו, ולא פעם מופתעים לגלות שבעצם, הידע שלו בנושא אני וגופי חלקי למדי - למרות שהוא כבר בגן חובה. כך למשל, מרבית הילדים אכן יודעים לשיים את שמות האיברים הגדולים, אך מתקשים לשיים איברים כמו מרפק, ברך וסנטר, וטועים כשאני שואלת "בשביל מה צריך ידיים" / אוזניים / אף ופה. ילדים רבים מצביעים על הברך בתשובה לשאלה "איפה המרפק?", וחלק גדול מהבנות שמציגות בגאווה את הלק שמרחו להן - אינן יודעות לומר את שם האיבר עליו מרחו להן את הלק.

הכרת הגוף מהווה מרכיב מרכזי בתהליך ההתפתחות של הילד בגיל הרך.

היכולת לזהות ולשיים את האיברים השונים, הכרת התפקיד של כל איבר, הכרת החושים, מה חשיבותם ומה תפקידם - כל אלה משפיעים על דימוי הגוף של הילד ועל גיבוש זהותו העצמית. זאת ועוד: הכרת הגוף מרחיבה את אוצר הידיעות ואת השליטה בתפקודי השפה, כמו מושגי מרחב / כמות ויחס, מאפשרת לילד לקחת חלק פעיל במשחקי חברה ובפעילות גופנית בגן, בחצר ובמגרש השכונתי, משפרת את יכולתו להפריד תנועות, להבחין בין שני צידי הגוף, לחצות את קו האמצע ולרכוש מיומנויות יסוד שנחוצות לתפקודו היומיומי.

שלבים בתהליך רכישת הידע על הגוף:

הקניית השמות של האיברים השונים היא תהליך למידה מתמשך שמתחיל כבר בינקות המוקדמת, שעה שהמבוגר מציין את שמות האיברים תוך כדי הלבשה, האכלה, רחצה ומשחק חופשי עם הילד.

• רכישת המושגים נעשית בקו רצף מהקל אל הכבד: תחילה מקנים את שמות האיברים הגדולים כמו ידיים, רגליים, עיניים, פה וראש, ובהדרגה מקנים גם את שמות האיברים האחרים כמו צוואר, עורף, כתפיים, מותניים, ברכיים, מצח, סנטר, וכ"ו.
• תהליך רכישת השמות של האיברים מתחלק לשלב הזיהוי בעזרת שאלות "איפה": איפה האף? איפה הרגל? איפה הראש וכ"ו, ולאחר מכן לשלב השיום - מעודדים את הילד לשלוף מזיכרון את שמות האיברים: המבוגר נוגע באיבר על גופו, על בבה או תמונה ומבקש מהילד לומר באיזה איבר נגע.
• לאחר שהילד למד לזהות ולשיים את האיברים מרחיבים את ידיעותיו אודות התפקידים והמיקום של כל איבר: בשביל מה צריך ידיים, רגליים, עיניים, אוזניים, אף, פה, אגודל וכ"ו, מה היה קורה אילו היו לנו עיניים בגב?, מה יכולנו לעשות אילו היו לנו 3 רגליים?, מה היה קורה לו הייתה לנו רק אוזן אחת, מה היינו עושים ללא אגודל - מומלץ לבקש מהילד לאחוז חפצים ללא שימוש באגודל..

לקט פעולות לפיתוח יכולת זיהוי ושיום של איברי הגוף:

מומלץ לבצע את הפעולות מול מראת גוף גדולה:

• זיהוי: המנחה יציין שם של איבר ויבקש מהילד לגעת באיבר שצוין. אם הילד טועה – המבוגר יראה לילד את האיבר הנכון. חשוב להתחיל מאיברים גדולים כמו – ידיים, רגליים, ראש, וכ"ו, ובהדרגה להקנות את מיקום האיברים הקטנים, כמו – מצח, סנטר, לחי, אצבעות, ציפורניים, מרפק, כתף, וכ"ו. בהמשך – מומלץ לבקש מהילד לגעת באיבר שצוין גם עם עיניים עצומות.
• שיום: המנחה ייגע באיבר מסוים על גופו ויבקש מהילד לומר את שם האיבר. במידה והילד טועה בשיום יש לומר לו את המונח הנכון.
• זיהוי ושיום: פעילות עם פנס: אני מאיר לך על היד, על הכתף וכ"ו. על איזה איבר אני מאיר עכשיו? תאיר על היד שלך, על היד שלי, על היד של החבר, וכ"ו.
• המנחה יציין רצף של שני איברים ועל הילד לגעת בשני האיברים בו זמנית. למשל: מנחה אומר - ראש ורגל, והילד ישים יד אחת על הראש ויד שנייה על כף הרגל, מנחה אומר – סנטר וברך, והילד ישים סנטר על הברך.
• ילדים מסתדרים בזוגות ומתבקשים ללכת תוך הצמדת איברים זהים, לדוגמא: שני הילדים הולכים כשכפות ידיהם צמודות זו לזו, גבם צמוד זה לזה, כתף צמודה לכתף, וכ"ו. בשלב מתקדם יותר מצמידים שני איברים שונים זה מזה, כמו – מצח וגב, בטן ויד, רגל ומרפק, וכ"ו.
• שימוש במדבקות צבעוניות: אני מדביק לך מדבקה על הלחי, על האף, הסנטר, העורף...
• לבקש מהילד לשכב על הארץ, על הגב, על הבטן, הצד וכ"ו. המנחה מגלגל כדור או טבעות מסאג' תוך שיום האיברים בהם נוגע הכדור.
• למרוח קרם על איברים שונים תוך תיאור מילולי של הפעולה: אני מורח קרם על הלחי השמאלית שלך, על הכתף הימנית שלך, וכ"ו.
• לומר בוקר טוב לאיברי הגוף השונים תוך נגיעה באיבר הנכון.
• אלבום איברי הפנים על שקפים: לצייר על כל שקף איבר אחד בלבד כך שעל השקף הראשון מצויר קו המתאר של הפנים, על השקף השני מצויר השיער, על השקף הבא – אוזניים, וכ"ו, עד שמופיעים כל איברי הפנים.
• בזוגות: אחד מהילדים שוכב על החול (על הבטן או על הגב) והילד השני מצייר את קווי המתאר של הילד השוכב בעזרת מקל.
• לאפשר לילד לשוחח עם דמותו שבמראה ו/או לצייר את הפרצופים שהוא עושה מול המראה.
• לילד שמתקשה במוטוריקה עדינה ניתן לתת דגם מוכן של מסגרת הפנים ולבקש מהילד להשלים את האיברים החסרים בעזרת מדבקות מוכנות.
• זכירת רצף שמיעתי של סדרה עם מספר איברים: תנו הוראה לפעילות רצופה עם 4 חישוקים בצבעים שונים. למשל: "קפוץ על רגל אחת אל החישוק הירוק, אחר כך לך מסביב לחישוק הצהוב ובסוף זחל ושב בתוך החישוק האדום".
• תפקיד האיברים: ניתן לחדד את ההבנה לחשיבותם של האיברים השונים לתפקוד היומיומי על ידי קשירת איברים שונים בסרט או ברצועת בד רחבה. לדוגמא: לנסות להרים כדור בלי עזרת ידיים, להביא קביה / ספר..., לגלגל כדור בלי עזרת הרגליים, להתקדם ממקום למקום עם רגלים קשורות, וכ"ו.
• חיזוק מערכת שיווי משקל: קשרו סרט על הרגל הדומיננטית של הילד ובקשו שיילך על חישוק או על קו כך שרק הרגל עם הסרט תיגע בקו, ואילו הרגל השנייה תישאר מחוץ לקו או לחישוק.
• תרגלו הליכת עקב בצד אגודל והתקדמות על מסלול שהוכן מ"כפות רגליים" ימניות ושמאליות (ממפל, ספוג, פוליגל) בצורות שונות: צעידה, קפיצה על שתי רגליים ועל רגל אחת, הליכת כלב, קפיצת צפרדע, וכ"ו.
• הבנה כמותית: עודדו ייצוג פנימי למשמעות הכמותית כמו הבחנה בין איברים זוגיים לאיברים בלתי זוגיים, איבר אחד - כמו אף וסנטר למשל, לעומת הרבה כמו אצבעות, שיניים ושערות. לדוגמא: המנחה יבקש מהילד להראות רק איברים זוגיים, להפגיש בישיבה, בעמידה או בשכיבה איברי גוף זוגיים זה עם זה: כף יד אחת עם כף יד שנייה, ברך אחת עם ברך שנייה, זרת אל זרת, וכ"ו. בנוסף, רצוי להצביע גם על האיברים הבלתי זוגיים (אף, פה, סנטר) ולציין שהם נמצאים בקו האמצע של הגוף – בין הצד הימני לצד השמאלי.

הבחנה בכיוונים - מושגי מרחב ומילות יחס

ימין ושמאל, מלפנים ומאחור, פלג גוף עליון ותחתון:

• עודדו הבחנה בין הצד הקדמי של הגוף לצד האחורי תוך זיהוי ושיום כל האיברים הנמצאים מלפנים לעומת כל האיברים הנמצאים מאחור, ציינו את מיקום האיברים: הראש למעלה, הרגלים למטה, החזה מעל הבטן, הצוואר מתחת לראש אך מעל הכתפיים, וכ"ו. בקשו מהילד לשים מדבקה על איבר הנמצא בחלק הקדמי / האחורי, החלק העליון / התחתון של גופו. כנ"ל ניתן לשים מדבקה לבובה, לחבר או למנחה.
• הדביקו רצועה של נייר דבק צבעוני במאונך, באמצע המראה על מנת לפתח מודעות לשני צידי הגוף.
• בקשו מהילד להשכיב בובה על צידה הימני, על צידה האחורי, על הבטן, על הגב, וכ"ו.
• בקשו מהילד לגלגל כדור פעם ביד ימין ופעם ביד שמאל לסירוגין.
• בחרו שני צבעים שונים של נייר קרפ - צבע אחד לכל צד. הקפידו לשמור על צבע קבוע לכל צד, למשל, הכחול תמיד יהיה שייך לימין והאדום תמיד יהיה שייך לשמאל.
• קשרו רצועת נייר קרפ בצבע זהה על רגל ימין ועל יד ימין ובקשו מן הילד להניף בו זמנית את יד ימין למעלה ואת רגל ימין קדימה.
• בקשו מהילד לגעת בכל האיברים הנמצאים באותו צד עליו מונח נייר הקרפ: לחי, עין, אוזן, כתף, טוסיק, מותן, בית שחי.
• שימו מדבקה על יד ורגל ימין ובקשו מן הילד לגלגל את הכדור רק בעזרת היד והרגל עם המדבקה, ולאחר מכן רק עם היד שאין לה מדבקה.
• לאחר שהילד מזהה כל צד בנפרד ניתן לבקש ממנו להתאים את שני הסרטים הצבעוניים לצד הנכון, ולבצע פעולות של שני הצדדים. למשל: הרם במהירות את שתי הידיים לסירוגין - פעם יד ימין ופעם יד שמאל, צייר באוויר עיגולים גדולים בכל יד בנפרד ובשתי הידיים יחד, עשה תנועות אופניים פעם ברגל ימין ופעם בשמאל, וכ"ו.

דקלום (מחבר לא ידוע):

בגוף שלי ארבעה כיוונים. מי יודע להיכן הם מצביעים?

קדימה, אחורה, ימין ושמאל.

קדימה - אני צועד ישר, אחורה- אני מעט נזהר.

לצד ימין אפנה בבטחה, לצד שמאל - אפנה בשמחה.

לבסוף ננוח מכל הכיוונים, נעשה סיבוב קטן -סתם כי זה נעים.

פעילות גופנית קבוצתית במרחב:

בד בבד עם הקניית הידע על הגוף הפעילות הגופנית בקבוצה מזמנת מגוון רחב של התנסויות, משחקי חברה חופשיים ומובנים. פעילויות אלה עשויות לקדם את יכולתם של הילדים לעקוב, להקשיב ולהבין הוראות, למקד קשב, לתרגל מיומנויות כמו שמירה על רצף וקצב קבוע, לשתף פעולה עם קבוצת השווים ועוד.

דוגמה לפעילויות גופניות במרחב:

• קשב והבנת הוראות: סדרו 4 חישוקים בצבעים שונים בפינות החדר ובקשו מהילדים להתרכז במרכז החדר. בכל פעם שתכריזו על צבע (מספר / צורה / מושג) על הילדים לרוץ אל החישוק שצוין. ניתן להתאים את הפעילות לתכנים שונים על ידי שימוש בתמונות שונות לכל חישוק. לדוגמה: בכל חישוק צורה הנדסית שונה, ספרה, אות, פרי, סמלי חגים, וכ"ו.
• תכנון ומוטוריקה עדינה: פרשו על הארץ גיליון נייר עיתון והזמינו קבוצת ילדים להתנועע על העיתון לקול מוזיקה קצבית. כשהמוזיקה נעצרת - אחד הילדים על פי התור מקפל את העיתון לשניים. לאחר שסיים ממשיכים לרקוד, עוצרים את המוזיקה וילד אחר מקפל את העיתון. הפעילות נמשכת עד שכל אחד מהילדים קיפל את העיתון ומספר הקיפולים זהה למספר הילדים בקבוצה.
• שמאל וימין: הילדים עם 2 סרטים בצבעים שונים, צבע אחד ליד ימין וצבע שני ליד שמאל. בסימן מוסכם נצמדים לחבר רק עם האיבר שבצד הזהה (ימני או שמאלי) או עם האיבר שבצד הנגדי. למשל: יד ימין נצמדת לרגל ימין של חבר, לחי ימין עם כתף ימין של חבר, רגל שמאלית לרגל ימין, וכ"ו.