מיומנה של כרמית אלון בצלו של "עמוד ענן"
מסע מילולי בין שפה לדיבור: על הקשר ויחסי הגומלין בין מצבי חיים לבין המשמעות החדשה שמקבלות המילים בעקבות אירועים ציבוריים ו/או אישיים.
מסע בין מילים
אז הנה "עמוד ענן" הסתיים וכבר כמה ימים אני בדיאלוג עם המילים.
נדהמת מההשפעה שיש למציאות רצויה או בלתי רצויה על השפה, ומכוחן של אותן המילים לתאר מצבי חיים כל כך שונים.
כבר כמה ימים אני עוקבת כיצד מצבי לחץ, מצבי קושי, קונפליקט או מצוקה אישיים נותנים למילים משמעות אחרת פתאום, ומה קורה למילים הללו כשהן עוברות מהמרחב האישי למרחב הציבורי. איך מציאות שמטלטלת אומה שלמה, והופכת לציון דרך בדברי הימים שלה, משפיעה על המילים:
איך זה שבקר אחד מישהו מצרף מילה אחת לאחרת - ולפתע המילים המוכרות מייצגות דבר אחר לחלוטין. כהרף עין הצירוף החדש מקבל אשראי, והופך להיות נחלת הכלל - בתקשורת, בשדה הקרב, ברחוב ובמכולת.
בדיאלוג הזה שוטטתי לי מפה לשם, בין "עמוד" ל"עמוד", מה"ענן" האחד ל"ענן" האחר, מ"נפילה" ל"נפילה" וממרחב למרחב..
במסע שלי פגשתי "ענן" כבד שבישר גשמי ברכה, האטתי כש"ענן" נמוך אחד פיזר ערפל והסתיר את הראות, נהניתי מיום בהיר עם ענני נוצה קלילים ובהירים, וכמה התפעלתי מענני הכבשים.. -
ואז, פתאום הכריזו על "עמוד ענן", ורגע אחרי כבר הופיע לו "ערפל" עם "קרב".
כן, גם לי מדי פעם הייתה "נפילה". חברת החשמל הזהירה מפני עומס שיגרום ל"נפילה", והיו מקרים שגם כמה קווים "נפלו" מאיזו שהיא סיבה. נזכרתי כמה כאב לילד שלי אחרי ה"נפילה" ההיא מהנדנדה.. -
אבל מה כל אלה לעומת ה"נפילות" שהיו פה השבוע?
למדתי בקורס ההוא על הצורך הקיומי של הילד ב"מרחב מוגן". אחר כך המדריכה הסבירה לי שהמתאמנת בחרה לספר לי את שסיפרה כי הרגישה שיש לה "מרחב מוגן". מפה לשם גם ההורים שהדרכתי למדו לשחרר, ולתת לילד שלהם "מרחב מוגן", ואז -
רגע! עצור:
ה"בית" הוגדר פתאום כמקום מסוכן, ולעומתו, חדרי המדרגות זכו לפתע בסטטוס חדש: סטטוס של "מרחב מוגן".
בין לבין סיימתי לקרוא עוד "עמוד" בספר מיוחד. אחר כך שחקתי עם ילדים שליוויתי במשחק חברתי שנקרא "עמוד חשמל כאן מקולקל". במסע החיים נתקלתי פה ושם גם ב"עמוד" - מבלי שארגיש, וכמה התרגשתי כשלפתע התייצב לצידי אותו "עמוד", לפעמים היו אלה שניים, שלושה ויותר, שכמו מלאכים לא צפויים הזמינו אותי להישען עליהם בלי חשש, שמרו שלא אמעד..., ואז -
בבת אחת השתלט על כולנו "עמוד" עם "ענן". "צבע אדום" כבש את הרשת, ומדינה שלמה כאילו עצרה פה מלכת.
כשהחדשות ברקע צלצל אצלי הטלפון.
מישהי שגלשה באתר שאלה אותי המון שאלות על סל השירותים שלי:
מה, איפה, כמה, מתי, איך.., היא דילגה בשטף משאלה לשאלה..., ואז -
באמצע השיחה נשמעה צפירה באזור שלה.
רציתי לענות לה על כל השאלות, אבל - השיחה נקטעה כמובן.
הדאגה, הפחדים, השאלות שנותרו בלתי פתורות.., כן, כן: "עמוד ענן".
ככה, בעיצומו של המבצע מצאתי את עצמי יושבת לכתוב.
רציתי לענות לך על כל השאלות, לייצר בהירות, להבהיר וכן: כמובן שרציתי גם לחזק, להקל, לעודד, לתמוך..
המילים כמו קלחו להן מעצמן, כאילו ביקשו הן לומר לך סליחה. סליחה שלא יכולתי לעזור, סליחה שלא נתתי לך מענה, שהותרתי אותך בלא תשובה. ומעל הכל - התפילה. התפילה שלא הרפתה. התקווה שאת בריאה ושלמה, ושהכל לגמרי בסדר איתך.
ככה נולד לו עוד "עמוד". עמוד אחר, אולי הוא משוטט לו איפשהו ב"ענן". סתם עמוד וירטואלי, עמוד של אתר שאילולא "עמוד ענן" - קרוב לוודאי לא היה נכתב.
